3

3K 243 396
                                    

לול אולי אני לא מודעת לזה, אבל ג׳מה לא בהריון ומייקל הוא דמות מומצאת :)

ואני חייבת לציין שהארי נראה פאקינג אלוהי בגיפ הזה.

עכשיו אחרי כל החפירות, תהנו מהפרק!

ירדתי במהירות במדרגות, רואה את אמי ואת ג׳מה מתחבקות וצורחות במטבח הגדול, שתיהן בוכות.

״מה לעזאזל קרה?!״ שאלתי, לא מבין מה קרה. אימא וג׳מה החליפו ביניהן מבטים בחיוך, ״אני בהריון!״ ג׳מה צווחה.

חיוך גדל על שפתיי פתאום. ״ג׳מה! זה נהדר!״ התקרבתי אליה וחיבקתי אותה חזק, ״אני כל כל שמח בשבילך!״ הידקתי את החיבוק והיא חיבקה בחזרה.

״הארי! אתה עוד תהרוג את העובר מהחיבוק שלך!״ צחקנו שנינו. ״אני באמת שמח בשבילך, ג׳מה.״ חיבקתי אותה, עדין יותר מהפעם הקודמת.

״באיזה יום מגיעה המשפחה?״ ג׳מה שאלה, ותהיתי מתי אימא הספיקה לומר לה, הרי היא היתה כל השבוע כמעט עם החבר שלה... לעזאזל כמה זמן התכנית הזו כבר קיימת?!

״אני צריכה להודיע למייקל, שידע מתי לבוא לקחת את הדברים שלי ואת כל ה-״ קטעתי אותה, ״את עוזבת את הבית?!״ התפרצתי, ״ובכן, הארי, בטח לא ציפית שאגור פה כל חיי, במיוחד כשאני בהריון עם מייקל.״ היא צחקקה, היא צודקת. ״אז מי יהיה בחדר שלך עכשיו?״ אז החדר שמולי פשוט... יהיה ריק, בלי ג׳מה יותר? או שיותר גרוע, יהיה שם פשוט... זר שפולש לשם? ״הבכור, אני מניחה.״ היא משכה בכתפיה, ונאנחתי בכבדות.

״הם יגיעו מחר.״ אימא התפרצה לשיחה פתאום. ״מחר?! אימא, אין שום דבר שאפשר לעשות בשביל לבטל את זה?!״ אני שואל וטון הדיבור שלי רועם, ״תשמע, הארי, אני לא אומרת לך את זה כשאתה מביא מישהו הביתה למשך הלילה, ואני נמצאת בבית, אני צודקת?״ התגרתה, נשים תמיד חייבות להיות צודקות, הא? גירדתי את עורפי במבוכה, זו נקודה טובה... למען האמת.

״א- אבל זה לא אותו דבר!״ אני מנסה לעמוד על שלי, לפחות מנסה. ״כמובן שלא! להעיף משפחה לרחוב, ולהעיף בחור זול לבית שלו, כמובן שזה לא אותו דבר! הארי, אתה בעצם מבקש ממני לזרוק משפחה בעלת תשע נפשות לרחוב!״ הציבה עובדה, גלגלתי את עיניי, ״אל תגלגל לי עיניים הארי! אתה יודע שאני צודקת!״

שילבתי את ידי בכעס, ״בסדר... הבנת-״ התחלתי לומר אך אמא קטעה אותי, ״אז אני רק רוצה לומר לכם שהחפצים שלהם יגיעו לחדריהם עוד מעט.״ איזה כיף, אני לא יכול לחכות...

״אז, ג׳מה, את יכולה לומר למייקל להגיע עוד היום כדי לקחת את החפצים שלך, הארי יעזור לו.״ היא נידבה אותי ונאנחתי, אף פעם אי אפשר להתחמק מרצונותיה של אימא.

וכמו כן, לא הייתי יכול להתנגד לרצון שלה להביא את האורחים המיוחדים האלו, שום גבר, או אישה, או עב״מ, (-או גיי, *שיעול* הארי *שיעול*) לא שובר את המילה של אימא שלי כשהיא רוצה משהו.

-

״אוקיי, אז אני רוצה לגמור את כל הארגונים עוד היום! ואתה, הולך לעשות עבודה כפולה השנה, כי ג׳מה, עדיף שלא תפעילי יותר מדי לחץ.״ אימא פסקה, זה רק המסדר השנתי של חג המולד, אל תיבהלו.

״יש לנו לגמור עם קישוט העץ, עם סידור החדרים של המשפחה, ועם ניקיון יסודי של הבית!״ היא מנתה את המטלות להיום, זהו זה הארי, יום אחרון של מטלות.

אתה יכול להתמודד עם זה, הארול- הארי, אתה יכול.

״אוקיי. קדימה, בואו נעשה את זה.״ אמרתי.

אימא שלי הדליקה את פלייליסט הרמיקסים של חג המולד, האהוב עליה, אנחנו שומעים את הפלייליסט הזה בכל שנה ביום הארגונים האחרון של חג המולד, וכשאני אומר כל שנה, אני מתכוון לזה, כל שנה. ואפילו שרק מדי פעם מתווספים שירים מעודכנים יותר לפלייליסט, רשימת השירים הזאת אף פעם, לעולם לא תתיישן.

אספתי ארגז גדול, עברתי בין כל החדרים ורוקנתי את כל הזבל שהיה בהם, אחד אחרי הפאקינג השני, ולא האמנתי שאני עושה את זה רק בשביל המשפחה המזוינת שבסדר, היה לה מזל רע, אבל היה לה בית חם מאוד אצל המשפחה שלהם, וכמובן שאם היינו מבטלים, לא היו שולחים אותך לרחוב, היו נותנים להם מקום לגור בו.

הצעתי את המיטות בכל החדרים, והכיסויים של השמיכות היו בדוגמאות לחג המולד, בכל חדר הצבתי כמה קישוטים של חג המולד, וזה היה מוזר לגמרי לראות את כמויות הגרביים האדומות שהיו מונחות מעל האח השנה.

התקדמתי לעבר המטבח, לא יכול להתעלם מהריחות המתוקים, אצלנו בבית, מכיוון שלחג המולד, בניגוד לחג ההודיה, אין מאכל רשמי משלו, אנחנו מעבירים את החג עם הרבה קינוחים, מתוקים ותה.
החג הכי טוב שיש ללא ספק.

״מה את יכולה כבר להכין? לא הכנת בערך כל קינוח אפשרי כבר, עד עכשיו?״ גיכחתי, עומד מאחורי אמי. ״תתפלא, יקירי, יש עוד יותר מדי קינוחים, ואתה צריך להודות לי שאני עושה את הבחירות שלי בחכמה.״ צחקנו שנינו, ״טוב, תודה רבה אימא.״ גיכחתי, נשקתי ללחייה ועליתי לחדר, ״מה זה מצב הרוח הזה פתאום?״ היא צעקה לעברי בחיוך. ״רוח החג השתלטה עליי.״ גיכחתי, ״אני שמחה אם כך.״ אמרה וחזרה לאפות.

עליתי לחדרי, עכשיו רק שתיים בצהריים! טוב, זה אומר שיש לי מספיק זמן לישון לפחות שעתיים!קרסתי על מיטתי, מתכרבל מתחת לשמיכה הרכה, ונרדם כמעט במידיות.

23:12 עכשיו, לא כזה מאוחר. אבל הרי לכם פרק כי אני כל כך נחמדה ואתן אוהבות אותי :)

Christmas shopping ❁ Larry Stylinson Where stories live. Discover now