לא ערוך. תהנו מהקריאה!
״היי ארני... דוריס...״ מלמלתי במבוכה, לא נורא, הם רק ילדים קטנים, הם לא מבינים, ״במה אתם משחקים? אני גם רוצה לשחק!״ אמרה דוריס בחיוך תמים, ארני הנהן. ״לא, אנחנו לא משחקים... אני- אנחנו- להארי היה לכלוך על הפנים, ועזרתי לו להוריד אותו, מבינים?״ שאלתי, הם הנהנו. ״מתי נלך לשחק כדורגל?״ ארני שאל בהתרגשות. אני יודע שזו הסיבה שבגללה נשאר בבית היום וסחב איתו את דוריס.
״א- אנחנו נלך עכשיו, אם תרצה.״ אמרתי, משתעל, פניי עדיין אדומות מהמבוכה, הארי אחז במותני מאחורה ללא בושה, כאילו ארני ודוריס לא עומדים מולנו ו... צופים.
״כן! כן! אני רוצה מאוד! בואו! קדימה!״ הוא זירז, הנהנתי, הוא אחז בידי ומשך אותי לכיוון החצר, דוריס רצה אחרינו עם הארי. כשיצאנו לבחוץ קור הכה ברגליי החשופות, ארני ציחקק, הוא ודוריס התלהבו כשראו את האדים שיצאו מפיהם כשנשמו, אני מרגיש כאילו אנחנו לוקחים את כל התמימות שלהם...
״היי, ארני? דוריס? אני הולך להביא את הכדור, תישארו עם הארי לרגע?״ שאלתי, הם הנהנו, הסתובבתי לעבר הארי, ״אני הולך לשים מכנסיים, ממש קר לי, תעסיק אותם?״ ביקשתי, מצחקק.
הוא הנהן, ״תודה!״ נישקתי את שפתיו במתיקות לשנייה ורצתי לבפנים, הסתובבתי לרגע, רואה את הארי מסתכל עליי, נושך את שפתיו, קימטתי את מצחי, חייכתי אליו והסתובבתי חזרה, ״אז שמעתי שאתה אוהב שמדגדגים אותך!״ הארי קרא טון קולו היה ילדותי ושמח, לאחר כמה שניות שמעתי את ארני פוצח בצחוק רועש. חייכתי. ״אני גם! אני גם!״ דוריס צווחה, ולאחר כמה שניות שמעתי גם את דוריס צוחקת בקולניות.
עליתי לחדרי, החלקתי את רגליי אל טרנינג שחור, ולקחתי את הכדור שנח על המדף שלי, הכדור שלי שחתום על ידי אדן הזאר, השחקן האהוב עליי מקבוצת הכדורגל האהובה עליי, צ׳לסי.
אם יקרה לו משהו, אני כנראה אתחרפן, ותחשבו שכרגע אני מקריב אותו בשביל שלאחים הקטנים שלי לא ישעמם!
״איפה ל- לולו?״ ארני שאל, מחפש אותי בעיניו, ״הנה, הוא כבר מגיע.״ הארי אמר, ״משעמם לי!
אוף!״ דוריס אמרה, מושכת את המילה אוף. יצאתי בחזרה לחצר, הארי חייך אליי, קימטתי את מצחי בחיוך והתעלמתי.
״כדורי!״ ארני צעק כשרץ לכיווני, התכופפתי ונתתי לו לאחוז בכדור, ״בזהירות עם הכדור, הא?״ אמרתי, ארני הנהן.
״אני רוצה להיות בקבוצה עם הארי!״
״אני רוצה להיות בקבוצה עם לולו!״
ארני ודוריס צעקו שניהם באותו הזמן, ציחקקתי, ״יש לנו את הכוחות?״ שאלתי, כולם הנהנו, דוריס חיבקה את רגלו של הארי, הוא חייך, חושף גומות עמוקות, הוא התכופף לעברה והרים אותה כמו כלה קטנטנה, היא נישקה ללחי שלו והוא גיחך.
ארני טפח על רגלי, מסמן לי להתכופף, התכופפתי אליו, ״אנחנו ננצח אותם נכון!״ הוא יותר אמר מאשר שאל, הנהנתי. הוא חייך, מהנהן גם הוא. ״אני אלך על הארי, ואתה על דוריס?״ שאלתי את ארני, הוא הנהן. חייכתי, אנחנו נראה מי ינצח, מר סטיילס.
״ניתן לכם להתחיל כי הרי ברור מי ינצח פה.״ הארי אמר בהתנשאות מזוייפת, גילגלתי את עיניי, מצחקק, ארני בעט בכדור ראשון, מרחיק אותו מעט. חייכתי מעט כשדוריס רצה לעבר הכדור ומעדה מעט.
ארני המשיך להתקדם לעבר השער הנגדי, שבו עמד הארי, ״היי, ארני, אליי!״ קראתי, הוא הנהן, מוציא את לשונו החוצה במאמץ ובועט את הכדור אליי, נאלצתי להתקדם אל הכדור מעט והחמאתי לארני על הבעיטה, הכנתי את הבעיטה שלי וברגע, הכדור נכנס לשער, עובר בין רגליו של הארי. הארי צחק, מוחא בידיו, זה היה... מביש, למען האמת. בשבילו.
צחקתי איתו, ארני חייך חיוך ענק ורצתי אליו, נותן לו כיף. ״הארושקה גרוע בכדורגל!״ דוריס הקניטה, הארי צחק. הצחוק שלו, הוא יפה כל כך...
״כן! נכון!״ ארני הצדיק את דוריס והארי פער את פיו, ״חשבתי שכולכם מנומסים! אתם טומלינסון הרי! מה, רק לואי מחונך במשפחה הזו?״ הוא שאל בטון מצחיק.
דוריס וארני צחקו, אני די בטוח שהם בכלל לא הבינו חצי מהמשפט, אני די בטוח שהם לא יודעים מה זה משמעות המילים הרי ומנומס. אבל, נו טוב, הם ילדים, שיצחקו כמה שיותר, כי כשאתה גודל דברים רק נהרסים לך, אם להיות כנה...
אני די כועסת על עצמי על הפרק הקצר הזה. לא היה לי מושג איך להמשיך אותו ולמען האמת, רציתי לסיים אותו ככה :)
YOU ARE READING
Christmas shopping ❁ Larry Stylinson
Fanfiction״חג שמח...״ הארי מלמל מאחורי, טון קולו מעיד על... אכזבה? סובבתי את ראשי, רואה את הארי נושך את שפתיו, עיניו מושפלות וקצות פיו למעלה. אני מקווה שזה יהיה חג שמח. • פורסם בתאריך 7/3/2017 • • דירוג הכי גבוה: #3 בספרות חובבים 17.11.2017 • *פאנפיק על לארי...
