Christmas shopping ❁ Larry Stylinson

18

״אני אצא לרגע,״ אמרה אחותו של הארי, ג׳מה, ״לא, תני לי.״ ביטלתי את דבריה ושמתי את אחד מהמעילים שהיו תלויים על יד הדלת על גופי. יש לציין שהמעיל, מבלי ידיעתי, היה שייך להארי. יכולתי לזהות זאת לפי המידה אשר הייתה גדולה מאוד על גופי ולפי ריח חזק של בושם לגבר.

עוד ממקודם היו על רגליי נעלי בית של אדידס, יצאתי לבחוץ, מתנצל בפני כולם.

״הארי?״ שאלתי, מחפש בעיניי את הראש המתולתל. מצאתי את הארי יושב על מדרגות הגישה לבית שלהם, סיגריה מונחת בין שפתיו.

התיישבתי לידו, שלפתי את הסיגריה מבין שפתיו והשלכתי על הרצפה, דרכתי עליה כמה פעמים ומיד הרמתי אותה וזרקתי בפח הקרוב ביותר שנמצא בערך כמה מטרים מכאן, לאחר שזרקתי את הסיגריה חזרתי בריצה לעבר הארי, לא רציתי לפספס אף לא דקה מהשיחה הזו.

״אל תעשן, זה לא יעשה לך טוב.״ אמרתי כשראיתי שהארי שלף מכיסו את חפיסת הסיגריות, חיוך קטן עלה על שפתיי כשהוא זרק את החפיסה רחוק ממנו.

״נו, מה אתה רוצה? אחרי שכבר לקחת את המשפחה שלי אתה רוצה גם להטיף לי איך לחיות את החיים שלי?״ טון קולו היה כועס. זה מה שהוא חושב? אני לא רוצה להטיף לו איך לחיות ובטח שלא לקחת את המשפחה שלו, אני גם לא עושה את זה.

מה גורם לו להרגיש ככה?

״אל תכעס... רק רציתי לשאול אם אתה... אתה באמת מרגיש שאני גונב ממך את המשפחה שלך?״ הסתכלתי על פניו היפות של הארי, בזמן שהוא הסתכל על הבית הגדול שממול.

״אתה יודע... הבית ממול, שם האקס שלי גר, זאת אומרת, לא אקס, יזיז שהיה קצת יותר מיזיז. קראו לו מארק.״ הוא העביר את הנושא, אך המשכתי להקשיב, חשבתי שזה יהיה לו טוב לפרוק.

״הרגשתי שהוא מנסה לגנוב לי את המשפחה, פעם אחת תפסתי אותו מדבר עם אימא שלי על כמה גס אני ו... איך היא יכולה לסבול אותי,״ קולו היה שבור, הופתעתי לשמוע את הארי כך, אבל בסך הכל, גם הוא אנושי.

״הוא אמר שבמקומה, היה מעדיף לזרוק אותי לכלבים ולא להישאר בסביבתי לכל כך הרבה זמן. אמא נראתה מזועזעת, אני מקווה שהיא באמת הייתה...״ הוא נאנח, הנהנתי, ״אני בטוח שהיא,״ הארי קטע אותי, ממשיך לספר את הסיפור.

״פשוט העפתי אותו משם, ולא עזרתי לעצמי בכלל, רק הצדקתי אותו. איך אימא שלי יכולה לסבול
אותי?״ הוא נשך את שפתיו, ״ואז אתה... אני לא יודע, אבל אני יודע שאימא שלי אוהבת אותך, היא התחברה אליך ו... אני מפחד.״ הוא נאנח, ״זהו, הודיתי בזה, אני מפחד.״ הוא צפה בשלג שהחל לרדת.

״אני מפחד להתאהב שוב.״ הוא מלמל, לא האמנתי אילו צדדים אני מוציא מהארי. ״אני מפחד לאבד את המשפחה שלי.״ הוא התוודה עוד קצת. ״זה בסדר לפחד הארי. אני מבטיח שלא אגנוב ממך את אימא שלך.״ הנחתי את ראשי על כתפו. ״הו... לואי.״ הארי מילמל, מסתכל עליי.

הרמתי את מבטי אליו, ״הייתי מנשק אותך עכשיו, אני נשמע כמו כוסית בכיינית וזה יעזור להעביר את הנושא.״ הופתעתי ממילותיו, זו רק הייתה עוד הוכחה, בנים הם רק צעצועים בשביל הארי.

״אני צוחק, אני צוחק,״ הוא חייך, חושף את הגומה היפה שלו, ״אני אוהב לראות אותך מחייך,״ מלמלתי, ״הו, זה חמוד.״ הארי פרע את שיערי, ולא אהבתי את זה, כי זה נתן לי הרגשה של יחסי אהבה בין אחים בינינו, לא רציתי את זה. רציתי יותר מזה.

השפלתי את מבטי, הסמקתי אפילו שבמחשבותיי חשבתי על ההפך הגמור, ״תסתכל עליי.״ הארי הרים את ראשי בעזרת שתיים מאצבעותיו, ״לעולם אל תשפיל את מבטך, אתה מלך, לפחות בשבילי.״ חיוך קטן עלה על שפתיי, הארי רכן לעברי, אני מוכן לנשק את הארי, אני מוכן, אני רוצה.

ושנייה לפני ששפתינו נפגשו, הדלת נפתחה, חושפת את אן, ״הו, בנים, אני לא אפריע,״ היא גיכחה, סומק מיד מצא את מקומו על לחיי. כיסיתי את פניי בבושה, איך דברים כאלו קוראים רק לי?

״שיט.״ הארי מלמל, מגחך, ״בהזדמנות, מר טומלינסון.״ הוא מלמל וקם, קמתי אחריו ונכנסנו ביחד לבית.

״זה חמוד שאתם מאוהבים.״ פיזי אמרה, נשכתי את שפתיי, כל המבטים הופנו אלינו וכמו תמיד, כל מה שהארי עשה זה לגחך.

הארי עלה לחדרו בעוד שאני נשארתי בסלון, ישבתי על הכורסה הצהובה, ומיד כל השאלות הופנו אליי;

״מה הוא אמר?״

״הוא בכה?״

״הוא הודה שהוא אוהב אותך?״

הנדתי בראשי לשלילה, ״הוא... הוא מפחד.״ נשכתי את שפתיי, ״מפחד ממה?״ אחותו, ג׳מה, שאלה, ״הוא מפחד להתאהב.״

סליחה על הפרק הקצרצר, ממש רציתי לסיים את הפרק ככה זה ניראה לי ממש יפה :>

אוהבת ומעריכה, אוריה 💖