Christmas shopping ❁ Larry Stylinson

15

מישהי התגעגעה? ;)
תהנו מהפרקקקק
מטרה: 16 הצבעות, 26 תגובות :)

ניגשתי לעבר השיש הלבן והמבריק, הפעלתי את זרם המים והתחלתי לשטוף ולקרצף את הצלחות והכוסות המלוכלכות.

״אתה מלאך, לואי!״ שמעתי את קולה של אן מהסלון, חייכתי לעצמי, ״זה שום דבר, באמת,״ השבתי, ואפילו שלא החזירה תשובה יכולתי לדעת שהיא מחייכת.

״בוקר טוב, אח גדול.״ שמעתי את קולה של לוטי מאחוריי, ״את התעוררת מוקדם היום, מה חדש?״ שאלתי, מסובב את ראשי אליה, ״לא יודעת... פשוט קמתי, ולא הצלחתי להירדם...״ היא מלמלה, מושכת בכתפייה.

״אוקיי... אז בוקר טוב.״ השבתי, ״תגיד,״ אמרה לפתע, ״מה עם נייל וליאם?״ שאלה, לא הבנתי את פשר ההתעניינות שלה, אבל פשוט עניתי על שאלתה, ״ליאם... טוב לא יצא לי לדבר איתו, ונייל, דיברתי איתו בבוקר, הוא באירלנד, פגש איזו אחת ו... דברים של בנים, את יודעת.״ מלמלתי.

תהיתי למה היא שואלת, אך החלטתי שלא להתעסק בזה. ״אוקיי... בוקר טוב, בכל מקרה.״ אמרה והכינה לעצמה תה. עברו להן כמעט עשר דקות קלות, ואני כבר עוד מעט מסיים לשטוף את כל הכלים, תודה לאל.

מבלי התראה מוקדמת ידיים חזקות וגדולות נרתמו סביבי, קושרות את בטני וסותמות את פי. נתתי מרפק חזק לאחור ושמעתי קול התכווצות עמוק, זה היה הארי, ובכן, עכשיו הוא ילמד לא לבוא לאנשים כך מאחורה.

״סליחה.״ מלמלתי, לא טרחתי להסתכל עליו כשאמרתי זאת, ״סליחה שלא הסתכלתי עליך כשדיברתי.״ התנצלתי שוב. ״תפסיק להתנצל יותר מדי, אני אוהב שאתה מנסה להיות ילד רע.״ הארי לחש באוזני בקולו העמוק.

״למה שאי פעם ארצה להיות ילד רע?״ שאלתי, אני לא אוהב ילדים רעים, הם מרתיחים אותי! ״אתה תהנה הרבה יותר. תוכל לתת לי לזיין אותך סופסוף.״ טען, ״בחייך, הארולד, תעזוב אותי כבר.״ ביקשתי, ממשיך לנקות את הכלים המלוכלכים.

ידיו של הארי סובבו אותי פתאום, מבטינו הצטלבו. ״תפסיק,״ ביקשתי, הארי הניח את שתי ידיו מסביב למותני, מונע ממני לעשות את התנועה הפשוטה: להסתובב.

״אני רוצה למצוץ לך את הזין.״ לחש באוזני, נחרדתי למשמע מילותיו, ״תפסיק! אתה דוחה!״ אמרתי, רציתי לסטור לו כל כך באותו הרגע, לא אשקר. אבל העדפתי שלא.

״לך תזדיין.״ אמר, אף אחד לא יוכל להסביר איך מצב רוחו של הארולד משתנה בשניות. ״תפסיק כבר, אלוהים ישמור!״ ביקשתי שוב, נמאס לי שהוא מדבר ככה.

״אם אתה מדבר ככה, לפחות לא לידי!״ הרמתי את ראשי כדי להסתכל בעיניו, וואו, אז או שאני ממש נמוך, או שהארי ממש גבוה. (-אתה פשוט ממש ממש ממש ממש ממש נמוך)