פרק! סופסוף, התכוונתי להעלות אותו מוקדם יותר לכבוד פורים, אבל לא היה לי זמן, אז מקווה שתהנו מהפרק!
פקחתי את עיני באיטיות, אז זהו זה, היום הם מגיעים ה... טונלימסן האלה. אני כל כך לא מצפה לזה, אני עדיין לא מאמין שאימא הרשתה לאכלס פה תשע נפשות...
שפשפתי את עייני, אוקי, אז אני חייב להבטיח לעצמי לשמור על קור רוח, ובלי להתעצבן, ובלי להתחצף, בשביל אימא. רק בשביל אימא. פשוט להתעלם מהכל, לשמור על קור רוח, לנשום עמוק, להירגע, פאקינג להירגע.
פתאום כובע אדום נזרק עלי, ״מה לעזא-״ קטעתי את הצעקה שלי כשמתי לב שזו היתה אימא שלי, והיא זרקה עלי כובע של... חג המולד, מה?
״שים את זה, ושים עליך מכנס, הם מגיעים עוד כמה דקות!״ היא האיצה בי, סגרתי את עייני לכמה שניות, ״קדימה!״ היא הרימה את קולה, נאנחתי בתסכול וקמתי מהמיטה, העברתי את אצבעותיי בשיערי, שמתי את הכובע האדום, ניגשתי לארון והוצאתי משם טרנינג שחור, מבין היחידים שהיו לי כי זה הרי ידוע שאני לובש רק סקיני. טוב, לא רק.
חזי נשאר חשוף, כי אם אני עונה לבקשותיה של אמי, לפחות שיהיה לי נוח. הו... למה אני עושה את זה בכלל? אני יכול פשוט להסתגר בחדר ולחזור לישון, להתעלם מהם עד שפאקינג יעזבו כבר.
אולי אנסה ללכת לישון? לא, אני לא אצליח, בדיוק הרגע התעוררתי...
נכנסתי לשירותים לרגע, השפרצתי מעט מים על פני וצחצחתי את שיניי במהירות האור בערך, ״הארי, פעם אחרונה, תבדוק את החדרים!״ אימא יותר ציוותה מאשר ביקשה, וכך עשיתי, שמתי לב שהתמונה של הבכור, שעליה הסתכלתי אתמול, היתה מחוץ לארגז, הכנסתי אותה במהירות לארגז ועברתי בין שאר החדרים.
״הכל במקום.״ הקול שלי התחלש לשנייה, השתעלתי, זו רק הצרידות של הבוקר זה הכל, אני מתעב אותה, שונא אפילו, היא כל כל מציקה, כמה אפשר להשתעל כל פאקינג בוקר?!
ירדתי אל אימא שלי, שעמדה בסלון, היא ביקשה ממני להתכופף וסידרה את הכובע שינוח על ראשי בצורה יפה, אבל סידרתי אותו בחזרה שיראה בצורה זרוקה ולא מושקעת, כן! שהמשפחה הזאת תבין שזו בדיוק החשיבות שאני נותן להם! (-כן זה יראה להם! ;))
דפיקות נשמעו על הדלת, אמא שלי ניגשה לפתוח בזמן שאני עמדתי, נשען על הקיר בעצלות. אני פשוט לא יכול ולא אוכל אף פעם להבין שיגורו איתי עוד תשע פאקינג אנשים! עם ג׳מה ואימא שלי, שתי נפשות, אני לא מצליח להסתדר, אז תשע?!
הדלת נפתחה, ו... הרבה אנשים בהחלט עמדו בפתח, טוב לא כל כך הרבה, אבל, כן- הרבה.
״היי,״ אישה בעלת שיער חום וחיוך גדול נכנסה, היא התחילה להציג את כולם אחד אחרי השני, והם נכנסו כמו חיילים, ואני יכול להישבע שהם התאמנו על זה.
״אני ג׳והאנה וזה מארק, בעלי,״ ראשית היא הציגה את עצמה ואת בעלה, ״זה לואי,״ היא הציגה נער ברונטי בעל עיניים כחולות, בעצם, כולם שם היו בעלי עיניים כחולות יפהפהייות.
״זו לוטי,״ היא הציגה נערה בעלת שיער ורדרד ומחומצן, גם לה עיניים כחולות ויפות, ״זו פיזי,״ היא הציגה ילדה בעלת שיער חום ועיניים כחולות גם כן,״
״זו דייזי וזו פיבי, תאומות.״ היא הציגה שתי בנות בעלות שיער חום ועיניים כחולות וגדולות, הן היו זהות לגמרי, איך אבדיל ביניהן?
״ואלו הם דוריס וארנסט. תאומים גם כן,״ היא התכופפה כדי ללטף את ראשם, תאומים לא זהים בהחלט, הבת בעלת שיער ג'ינג'י, והבן בעל שיער בלונדיני, לשניהם עיניים כחולות גם כן.
טוב, זה סגור, אני בחיים לא אזכור את השמות של כולם. ״טומלינסון.״ היא הוסיפה לבסוף, הו, טוב שנזכרה!
״נעים להכיר אותכם כולכם!״ אימא אמרה בחיוך חם, ״אני אן סטיילס, וזה...״ היא חיכתה שאציג את עצמי, ״הארי...״ היא מלמלה במטרה להסב את תשומת לבי.
״כן, אני הארי.״ אמרתי ביובש, היא נתנה לי מרפק למותן, ואפשר להגיד שהוא לא היה עדין כל כך, נשים במחזור הן פשוט... ״נעים להכיר אותכם.״ אמרתי בגלגול עיניים. ממש נהדר להכיר אותם. אני מרגיש פשוט מעולה!
סרקתי את כולם, ועיניי נעצרו על ילד אחד, וכמו שזה היה נראה מבטו היה עליי גם כבר ממזמן. ״היי, פגשתי אותך בחנות?״ שאלתי, מכווץ את גבותי, ״כן.״ הוא מלמל, חיוך יפהייפה על שפתיו.
אוקיי, הילד הזה לא פאקינג מכוער כמו שחשבתי שיהיה.
״טוב, אז אני רואה שאתם כבר מכירים, אז הארי, אתה, קח את לואי, לוטי ופיזי, אתה יודע איפה החדרים שלהם, וכל השאר, בואו אחריי,״ היא קראה בהתלהבות כאילו היתה מדריכת טיול.
״בוא לפה...״ אימא מלמלה לאחר שביקשה מהם להמתין לרגע, וניגשתי אליה, ״אני לא רוצה לראות את הציניות הזו יותר, יש לנו אורחים! וצריך לכבד אותם!״ היא הטיחה, הנהנתי, היא קראה לי להתכופף שוב וסידרה לי את הכובע, שוב.
חזרתי אל האורחים הנכבדים ללא ספק, אני באמת מאחל לכולם לקבל כזה יחס מאנשים, או יותר נכון כזו השקעה, כי אולי היחס של אימא שלי מצוין, אבל שלי... לא משהו, אבל למי אכפת? את היחס הזה הם יכולים לדחוף לתחת מצידי.
״טוב. בואו, זה למעלה.״ קראתי באדישות והתחלתי ללכת, הם באו אחריי, היינו בחלק במסדרון שבו היו ארבעה חדרי שינה.
״טוב, אתה כאן,״ אמרתי לבכור, לואי, אם אני לא טועה. הצבעתי על החדר המקביל לשלי.
״את, כאן,״ אמרתי לילדה בעלת השיער המחומצן והורדרד, שאת שמה כבר לא זכרתי, הצבעתי על החדר שליד החדר של הבכור.
״ואת בחדר שליד החדר שלי, שהוא כאן.״ אמרתי לילדה הברונטית, הצבעתי על החדר של... פיזי אם אני לא טועה.
״עכשיו, רק חשוב לי לומר, אם אתם צריכים עזרה כלשהי, יש לכם שאלה. תמיד תוכלו לפנות אל..״ עצרתי לשנייה, ״אימא שלי. חג שמח.״ אמרתי ביובש בעודי מגלגל את עיניי וחזרתי לסלון.
Harry's a bad bitch 😱
YOU ARE READING
Christmas shopping ❁ Larry Stylinson
Fiksi Penggemar״חג שמח...״ הארי מלמל מאחורי, טון קולו מעיד על... אכזבה? סובבתי את ראשי, רואה את הארי נושך את שפתיו, עיניו מושפלות וקצות פיו למעלה. אני מקווה שזה יהיה חג שמח. • פורסם בתאריך 7/3/2017 • • דירוג הכי גבוה: #3 בספרות חובבים 17.11.2017 • *פאנפיק על לארי...
