שלום.
קוראים לי לוסי אני ילדה מאוד מסובכת. יש לי המון בעיות כמו היפרקטיביות, קשב וריכוז ועוד כאלה דברים... אני כושלת ברמות מטורפות, אני תמיד לבד ואין לי חברים...
בכל מקרה... זה סיפור חיי
יום אחד כשהייתי לבד בבית פתאום שמעתי קולות מוזרים. ירדתי ממיטת הקומותיים והתחלתי לחפש את מה או את מי שעושה את הרעשים האלו. אחרי כמה שניות ראיתי משהו. משהו שאני לא רוצה לראות יותר לעולם! ראיתי יצור גדול עם מכנס ג'ינס וללא חולצה. היצור הסתובב ואני הבטתי בפרצוף שלו. הוא לא היה אנושי זה מה שבטוח. הייתה לו עין אחת גדולה מלאה בדמעות וחיוך מרושע על הפרצוף. צרחתי הוא התקדם לעברי התחלתי לפתוח את הדלת, והתחלתי להגיד לעצמי מהר לוסי מהר הוא ממש מאחורייך!!!
סוף סוף פתחתי את הדלת והתחלתי לברוח. ירדתי בשיא המהירות שלי במדרגות של הבניין, פתחתי את דלת הכניסה וברחתי. לא היה עלי שום דבר חוץ מהטלפון והמפתחות של הבית. רצתי במשך רבע שעה עד שהוא סגר עלי. הבטתי פעם אחרונה בשמיים והתפללתי, בבקשה בבקשה בבקשה שמישהו יעזור לי בבקשהה!!!.
היצור התקרב. הוא היה במרחק של 10 סנטימטרים ממני ואז קרה הדבר שהכי לא ציפיתי שיקרה. נער עם בגדים שחורים, שיער שחור, ועיניים חומות כהות עד כדי כך שהיה אפשר להגיד שהעין שלו בצבע שחור, דקר את היצור והיצור התפורר למין אבקה זהובה.
הנער ראה אותי מפוחדת ומשקשקת מרוב פחד והוריד את החרב. הוא אמר:" היי אני ניקו ואני צריך להביא אותך למקום כל שהו".~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
זה הפרק הראשון, מקווה שתאהבו
YOU ARE READING
סיפור חיי המדהים/ פאנפיק- פרסי ג'קסון
Fanfictionאני לא בן אדם רגיל... או לפחות זה מה שהסבירו לי. אני סוג של חצי אדם חצי אל (מההה?!?!?) אני עדיין מנסה לקלוט את זה. מקווה שתהנו מהסיפור