סיפור חיי המדהים/ פאנפיק- פרסי ג'קסון

פרק 7

כשיצאנו מהביתן כל החצויים הסתובבו בפרצוף מודאג וראיתי את ג'ייסון כל כך עצבני, התחלתי ללכת אליו כשפתאום פייפר צעקה "הנה הם!" ורצה אלינו. ג'ייסון שהיה כל כך עצבני שברקים קטנים התחילו להופיע לו מסביב לידיים גם רץ אלינו.
לוסי וכריס! שמעתי מישהו קורא לי בטון זועף, הסתכלתי אחורה וראיתי לא אחר מאשר את כירון עם פרצוף מאוד, מאוד מאוד זועף.
כריס! איפה בשם האלים אתם הייתם!?! חיפשנו אתכם בכל המחנה!
התחלתי להבין מה קורה פה. החצויים חיפשו אחרינו. אבל בעיקר אחרי כריס. ברור הרי אף אחד לא ממש מתעניין בי. אבל לראות את כירון במבט זועף? זה כבר משהו מאוד משונה. מכל הסיפורים שסיפרו לי לא שמעתי שכירון אי פעם היה כועס.
ג'ייסון הגיע אלינו והתחיל לצעוק אלי "מה לעזאזל חשבת לעצמך?!, איפה בשם האלים את היית?!"
התחלתי לבכות ולמלמל:"אני...אני...אני..."
למזלי הגדול גם כריס היה שם והוא התחיל להגיד "זה הכל באשמתי היא הייתה כל כך נסערת והלכתי לדבר איתה ולראות מה שלומה אחרי שיצאה מהמרפאה שפשוט הסחתי את דעתה מהארוחה והתחלנו לדבר...
כירון נראה יותר רגוע אבל אמר בקול שעדיין היה עצבני. אני רוצה שאתה כריס תלך ברגע זה לנקות את האורוות של הפגסוסים.
כריס קיבל עונש? בגללי?! אני הרגשתי כל כך חסרת אונים שלא יכולתי לעזור לו. ואנחנו אפילו עוד לא חברים!
פתאום מאחורי כירון הופיע ילד שמשום מה היה לי מוכר. זה היה ניקו והוא אחז ביחד מעולף עם שיער ארוך יחסית לתספורות הרגילות של הבנים במחנה, גלי, ושחור כפחם. ניקו אמר:"מצאתי אותו חצי מעולף כשמפלצת נמצאת מעליו אני חושב שהוא חצוי ואם הוא הצליח להיכנס לכאן הוא בהחלט חצוי."
ניקו הסתכל אלי ואז על כירון ואז על כריס ושוב בחזרה אל כירון "אממ... הפרעתי באמצע של משהו?" הוא אמר.
לא, לא, לא קדימה כהתחלה של העונש שלך לוסי את הולכת ליהיות המדריכה של החצוי הזה ולעזור לו במה שירצה עד שאחליט שהגיע הזמן. פלטתי אנחה ולקחתי את הילד מידיו של ניקו. בקרוב נראה מה יהיה איתך ילדון אמרתי לנער המעולף והתחלתי לסחוב אותו בשק קמח על הגב לכיוון המרפאה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחחח אין כמו התחושה של החופש... רק חבל שזה עוד מעט נגמר.
אז כן. רשמתי עוד פרק. כן כן כן אני יודעת שזה לא הסיפור הכי אהוב עליכם אבל לי כיף לרשום אותו.
סליחה שלא כתבתי פרק הרבה זמן פשוט הכל היה כל כך עמוס והכל.
בכל מקרה... אני מקווה שנהנתם מהפרק... ומהסיפור בכלל...