סיפור חיי המדהים/ פאנפיק- פרסי ג'קסון

פרק 4

קמתי בבוקר ומצאתי את עצמי מול פסל ענק של אבא שלי. איך לא שמתי לב לזה קודם!?! זה ענקי! טוב אולי זה בגלל שהייתי מאוד עייפה ומסוחררת מאהבה.
נזכרתי בכריס שקבע לנו היום פגישה אוףף למה הוא כזה מושלם.
טוב נו צריך להתארגן מהר עוד מעט מתחיל היום שלי.
קמתי מהמיטה שבה ישנתי שמתי את החולצה הכתומה של המחנה וטייץ ארוך ושחור, צחצחתי שיניים, ויצאתי החוצה
איזה טעות!!!
מסתבר כמו שחשבתי בנות אפרודיטה הפיצו את התמונה שלי ושל כריס. איך אני יודעת? כולם הסתכלו אלי במבט מוזר וכמה אפילו אמרו הופה מזל טוב יום אחד וכבר משיגה את בחור חלומותיה. יופי. זה הולך ליהיות יום מאוד ארוך.
דבר ראשון הלכתי למטווח של החץ וקשת. בת זאוס או לא בת זאוס אני אוהבת לירות בחץ וקשת, כן אני יודעת אני לא הכי טובה בזה אבל אני אוהבת את זה...  אבל כשהחזקתי את הקשת פתאום הרגשתי שונה, הרגשתי שאני יכולה להצליח ושאני הכי טובה בזה. טוב זה כנראה מההתלהבות אמרתי לעצמי. למרבה ההפתעה לא פיספסתי שום חץ! כולם פגעו במטרה! ואני מופתעת ושמחה כאחד הלכתי לתחנה הבאה שלי... אימון בחרבות?! מה עוד יש במחנה המדהים הזה???.
התאמנתי כנראה במשך איזה ארבע שעות או יותר כי כשיצאתי משם כבר התחיל להחשיך. הלכתי לאכול עם כולם ואחרי האוכל חזרתי לבקתה שלי והתכוננתי לשינה. הדייט שלי עם כריס! איך שחכתי?! אני כזאת טיפשה! התארגנתי שוב פעם הכי מהר שיכולתי ויצאתי ליער. פגשתי אותו שם הוא נראה עצבני מאוד.
מה קרה? שאלתי אותו
כלום... זה שום דבר.
נוווו... אתה יכול להגיד לי הכל! עניתי.
אמרתי שזה לא משנה!! הוא צעק עלי עדיף שתלכי.עכשיו. אני לא רוצה לראות אותך יותר!
מה? שאלתי אותו
אמרתי שעדיף שתלכי!
נבהלתי וברחתי משם הכי מהר שיכולתי. התחילו לרדת לי דמעות מהעיניים. רצתי לביתן שלי הכי מהר שיכולתי, נכנסתי, וראיתי נער שיושב שם עם נערה מחובקים על המיטה שלי.
הם כל כך חמודים... שלום? אמרתי
הנער ענה לי אממ מה את עושה פה?
הוא היה גבוהה עם שיער בלונדיני.
עניתי לו:" אממ תסלח לי אבל מה אתה עושה פה? זאת המיטה שלי איפה שאתם יושבים!"
את בת זאוס? שאלה הנערה
היא הייתה עם שיער חום שגזור בצורה לא סימטרית והיא הייתה כל כך יפה!
כן... עניתי כשדמעות עוד זולגות לי על הלחי.
מה קרה לך? היא שאלה
אממ... כלום אני בסדר.... עניתי
אם את בסדר אז למה את בוכה? בואי שבי, תספרי לי מה קרה... הנערה אמרה
לא... אני בסדר... אני פשוט אלך לשרותים לכמה דקות... סליחה שהפרעתי לכם.
הנערה חזרה על דבריה:" בואי שבי וספרי לי מה קרה". פתאום הרגשתי שאני חייבת לעשות את זה למרות שחשבתי אחרת לגמרי. הלכתי וישבתי לידם. מה קרה? שאלה הנערה
אפשר קודם לדעת מי אתם בבקשה? ומה אתם עושים לי במיטה?.
אע כן כמה לא מנומס מצידי אמרה הנערה.
אני פייפר בת אפרודיטה וזה ג'ייסון חבר שלי בן יופיטר. הנהנתי בהבנה שמעתי עליהם סיפורים. אתם לא מבינים כמה החצויים פה חוזרים על הסיפורים שלהם!.
עניתי להם. אני לוסי בת זאוס...
ג'ייסון ענה לי:"בת זאוס? יש לי אחות חדשה!"
ג'ייסון אל תתלהב אתה לא רואה שמשהו קרה לה? אמרה לו פייפר. אוקי אז מה קרה?
התחלתי לספר להם. סיפרתי כל מה שקרה.
אוי חמודה פייפר אמרה לי והלכה לחבק אותי. ג'ייסון הצתרף לחיבוק. אני חושב שאני אשאר איתה פה הלילה רק בשביל לוודא שהיא באמת בסדר. אמר ג'ייסון.
אוקי אמרתי אע ודרך אגב סליחה על מקודם... הייתי כל כך נסערת ועצובה שחא חשבתי על מה שאני אומרת.
זה בסדר שניהם אמרו לי. עכשיו בואו הגיע הזמן ללכת לישון.
ג'ייסון פינה לי את המיטה שלי ופייפר הלכה לביתן אפרודיטה לישון.
התחלתי לתקוף את ג'ייסון בשאלות כמו:
איך זה ליהיות חצוי רומי?
מה יש ממחנה הרומי?
כיף לכם במחנה הרומי?
מה שונה המחנה הקומי מהמחנה היווני?
האם אי פעם אני אוכל לבקר שם?
הוא ענה לי בחיוך:" ילדה סקרנית את הא? אל תדאגי על כל השאלות האלה אני אענה לך מחר. בסדר?
בסדר. עניתי
עכשיו הגיע הזמן לישון. לילה טוב סיס. הוא אמר.
לילה טוב ברו. חלומות מתוקים. אם עוד אומרים את זה לאנשים בימינו.
לול לילה טוב. הוא אמר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואו 666 מילים😂
תהנו לכם עם הפרק הכושל בסיפור הכושל והצולע הזה.