סיפור חיי המדהים/ פאנפיק- פרסי ג'קסון

פרק 3

הגיע הערב. וכל ביתן 11 לקח אותי למדורה מאוד גדולה. ראיתי את כרחס צוחק עם איזה בחורה כלשהי (אני כל כך מקווה שזאת לא החברה שלו) הוא נראה כל כך שמח!!!
הלכתי לכיוונו להגיד לו שלום והוא אמר לי:" היי אז את מתרגשת? רוב הסיכויים שההורה האלוהי שלך יכיר בך היום!". אמרתי שאני מאוד מסוקרנת לדעת ואז הילדה שלידו אמרה:" נשמעת כמו בת אתנה הא? דרך אגב היי אני נינה, בת דודה של כריס ".
בת דודה. תודה לאלים יש מצב שעוד יש לי סיכוי איתו.
כירון דיבר ונאם מול כולנו עד כמה שהוא שמח שהצטרפו עוד חצויים חדשים והתחיל להציג כל אחד מהם. כשהגיע תורי כולם בהו בי. אבל לא בצורה שהם הביטו בכל השאר אלה בצורה מאוד מוזרה ומחשידה. כירון הכריז ברוכה הבאה, לוסי, בת זאוס. כריס הסתכל אלי במבט מופתע ומלא כבוד.
אני? ביתו של זאוס? אני?? איך זה יכול ליהיות?!? חשבתי לעצמי. אבל אני יכולה להודות שבואו נגיד, אני די הודתי לזאוס שהוא אבא שלי ולא פוסידון מהסיבה היחידה שאני רוצה איך שהוא ליהיות עם כריס (דע).
הסתכלתי אליו שוב. והוא חייך את החיוך המעצבן והחמוד הזה. אוחחחח כמה שאני אוהבת את החיוך הזהה.
אחרי המדורה נתנו לי להישאר ערה עד לשתיים עשרה ועם עוד חצוי נוסף כדי שיכיר לי את המחנה וימשיך להסביר לי. ברור שבחרתי בכריס ( כן כן אני נואשת ).
כריס התחיל להוביל אותי לכיוון הביתן החדש שלי ובדרך פגשנו בנות אפרודיטה. איזה טעותת. הן התחילו לצחקק, ידעתי מעכשיו הן הולכות להציק לנו על זה. טוב לא נורא אולי משהו יצא מזה, אם אתם מבינים על מה אני מדברת.
הלכנו לראות את היער כי התעקשתי שאני רוצה להיכנס לשם בשביל לברוח מבנות אפרודיטה שאיך שהוא כל הזמן באו עוד ועוד ועוד.
הוא התחיל להסביר לי על המחנה ועל האח למחצה המפורסם שלו- פרסי ג'קסון. ועל איך שהוא ממש מגניב ושאני חייבת לפגוש אותו והכל. הוא הסביר לי על המחנה הרומי ושיש לי שם אח למחצה. אבל להגיד את האמת? אני לא ממש הקשבתי משני סיבות. הסיבה הראשונה היא שטוב יש לי בעיות של קשב וריכוז. והשנייה היא בגלל שבהיתי בו. בשלב מסויים הוא הפסיק לדבר ונשכבנו על הדשא, הדשא היה רך ונעים למגע ופשוט הסתכלנו על הכוכבים, סיפרנו אחד לשני סיפורים מהחיים שלנו במקרה שלו הוא סיפר סיפורים על המחנה ועל איך שהוא הגיע למחנה ומה קרה לו בחיים ולאן הוא הולך כשהוא משתחרר מהמחנה לחופשה קצרצרה ואני סיפרתי לו על החיים שהיו לי עד עכשיו. הוא הסתובב עם הפנים אלי. הוא גל כך יפהה אני לא מאמינה, העיניים הירוקות המדהימות שלו נצצו תחת שמי הלילה זרועי הכוכבים. הוא אמר משפט אחד אחרון:" את יודעת? נראלי שאני ממש מחבב אותך " ונישק אותי.
או. מי. גאדס.
הוא נישק אותי!!!! אעאעאע אני לא מאמינהה זה באמת קרה? אני חולמת?
אחרי הנשיקה ישר שאלתי אותו:" אני גם מחבבת אותך... אני די חיבבתי אותך מהפכפ הראשונה שראיתי אותך ". הוא חייך את החיוך המושלם שלו. ופתאום נשמעו קולות שאמרו:" אוווווווווו כריס ולוסייייי " אני לא מאמינה!! בנות אפרודיטה ראו אותנו וגרונ מכך הן צילמו אותנו בנשיקה שלנו!!!
הן רצו משם, כנראה להראות לכל הביתן שלהן ואז לכל המחנה.
אוייי כמה הסתבכתי יום ראשון שאני נמצאת במחנה, מצאתי קראש, גיליתי שאני בת זאוס, גיליתי שכריס גם מחבב אותי, הוא נישק אותי, ובנות אפרודיטה הולכות להפיץ בכל המחנה את זה שהתנשקנו??
כנראה שנראתי ממש מבועתת כי כריס התקרב אלי שוב נישק אותי בלחי, ואמר לי שהכל יהיה בסדר וששום דבר לא יקרה.
הוא הוסיף שגם מחר יש לי יום מאוד ארוך של בחינת היכולות שלי, למידה, ולצאת איתו.
הוא הרגע קבע איתי דייט?!?!
מסתבר שכן. ואין לי שום דרך להתחמק מזה ( לא שאני רוצה להתחמק מזה ) הוא ליווה אותי לביתן 1 ונישק אותי ללילה טוב.
כמב שאני אוהבת אותו!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אז התחשק לי לכתוב משהו אז כתבתי את זה.
אני יודעת, אני יודעת, אני כותבת עלובה ופתטית. אבל אתם תתמודדו עם זה

אני מאוד מקווה שניהנתם😂