פרק שישי

42 6 11
                                    

סול ולונה החליטו  שבית הספר הוא לא מקום מוצלח במיוחד לדבר בו.

כלומר, לא מקום מוצלח במיוחד לדבר בו על נושאי השיחה שלהן.

ולכן, מיד עם הצילצול שהתריע על סוף הלימודים, לונה הוציאה את הטלפון הנייד שלה וטלפנה לאמה. "אמא? סול יכולה לבוא אלינו היום?" שאלה לונה בהתרגשות, ולאחר שאמה ענתה לה בחיוב, היא פנתה נרגשת לעבר הילדה שעד לא מזמן הייתה חברתה הטובה ביותר, אך עכשיו הייתה הרבה יותר מזה. "אני מניחה שזה כן." ניחשה סול כשראתה את החיוך של חברתה ומיהרה להתקשר גם לאמה.
...
כעבור 5 דקות כבר היו שתי הילדות בדרכן לביתה של לונה, צוחקות ומחזיקות ידיים, מטיילות ברחובות ובשבילי פארקים, ולבסוף מגיעות לשכונה בה גרה לונה. לונה דפקה על דלת בייתה ואמה מיהרה לפתוח לה. לונה ראתה שאביה נמצא בחדר, אבל לא יכלה להתאפק "אמאאתיודעתשסולזהשמשבספרדית!" היא אמרה במהירות, בלי לקחת בכלל נשימות באמצע מרב התרגשות. סול פרצה בצחוק רם ומתגלגל, וגם לוסין גיחכה "מתוקה, אני חוששת ששכחת לנשום. בואי ננסה שוב והפעם תנשמי, כך שאוכל להבין." "אוקיי," אמרה לונה במבוכה "פשוט גיליתי שסול ממש דומה לי, השם שלי זה ירח בספרדית נכון?" "כן" אישרה לוסין "אז גם סול זה בספרדית, וזה שמש!" אמרה לונה בכזאת התלהבות שהיא כמעט העיפה את כפפת המטבח מידה של אמה, לוסין נראתה מבולבלת "אמממ, זה באמת צירוף מקרים מצחיק!" היא אמרה, לא מבינה לגמרי את כוונתה של בתה, אך כשלונה הביטה בה במבט רב משמעות, היא עברה לבחון את סול בקפידה. היא הייתה נערה יפה מאוד, בעלת שיער ג'ינג'י מתולתל ועניים חומות יפות, היא לבשה בגדים נורמליים לגמרי: ג'ינס לבן צמוד שישב עלייה יפה, ואת חולצת בית הספר החומה-אדמדמה שלה, ושם, על צווארה היה תלוי חוט שחור שמעולם לא הקדישה לו מחשבה, אך עכשיו כשבחנה אותו, היא ראתה שהוא זהה לגמרי לחוט שעל צווארה של לונה, והתליון היה אמנם מוסתר מתחת לחולצתה, אך היא יכלה להבחין בבוהק כסוף עדין מתחתיה. ובנוסף, סול חגגה בת מצווה כבר לפני חודשיים. סול הנהנה לעברה בחיוך צופן סוד, ולאחר מכן פנתה לאביה של לונה "שלום גדי!" היא קראה "שלום לך סול, טוב לראות אותך מתוקה." חייך אליה גדי, שבדיוק בא לכיוונן. "אממ טוב בנות," התאפסה על עצמה לוסין, "אתן מוזמנות ללכת לחדר של לונה, אני הולכת לקחת את מיכאלה מהגן ואז נשב לאכול." הבנות הלכו לחדר של לונה וגדי הלך לערוך את השולחן.

פרק הבא מתישהו

השליחהWhere stories live. Discover now