"טוב," אמרה לונה, "אז מה הכוחות שלך?" סול חייכה וקירבה את ידייה אחת לשנייה, וקיערה אותן כאילו היא מחזיקה כדור. ואז, היא סובבה אותן כאילו שהיא מכינה כדור פלסטלינה, וכשהיא פתחה אותן, נח בינהן מין כדור זהוב, בערך בגודל של כדור טניס, לונה הביטה בו בפליאה "מה זה?" "אני לא יודעת מה זה בדיוק, אבל קוראים לכוח הזה כוח חומר, אני מסוגלת ליצור כל מיני חומרים, אבל הם לא מוגדרים, כלומר, זה יכול להיות קשה, רך במיוחד, נוזלי, אוורירי או כמעט כל דבר שיש לי מספיק דמיון בשביל ליצור, אבל אלה לא חומרים מסוימים." "מגניב! אני… יכולה להחזיק את זה?" "כן. בטח!" עונה לה סול באותה התלהבות, היא מעולם לא דיברה על זה עם אף אחד חוץ מאמה וסבתה, והיא שמחה שלונה מתלהבת. היא העבירה את הכדור ללונה, אשר מעכה את החומר הספוגי שבידה. סול נקשה באצבעה והכדור שבידה של לונה הפך לג'לי גמיש ונמתח, לונה התלהבה והחלה ללוש את החומר בידה בעודה שואלת את סול "זה ממש מגניב. ומה עוד?" "ואני יכולה לעוף." לונה התלהבה "באמת? גם אני! מה את עוד עושה?" סול קימצה את ידה וכשפתחה אותה, עלו ממנה להבות אש כתומות שהפיצו חום בחדר. לונה נרתעה לאחור בצעקה חלושה, אך סול הרגיעה אותה "אל תדאגי, אני שולטת בזה." היא סגרה את ידה והלהבות נכבו, לונה הביטה בסול בהערכה, אבל סול לא הניחה לה. "נו, ועכשיו את!" היא הכריזה בציפייה. לונה הייתה נבוכה "טוב…" "נו? אני כבר יודעת שאת מסוגלת להפנט ולמחוק זכרונות… מה עוד?" לונה הושיטה את ידיה אל אחד הספרים שנחו על שולחן הכתיבה והעמידה פנים שהיא מחזיקה אותו ואז היא קרבה את ידייה אל גופה ועשתה כאילו שהיא מניחה את הספר על ברכיה, בזמן שעשתה זאת, הספר התרומם באוויר ועשה את דרכו אל חיכה של לונה. סול מחאה כפיים בהתלהבות אבל לונה נשכבה על המיטה ונשמה נשימות עמוקות ורועדות. מחיאות הכפיים של סול גוועו "לונה? הכל בסדר" היא שאלה בדאגה. "כן… אני… זה פשוט עוד קצת קשה לי." "קצת? את נראית כאילו דרס אותך עדר של כבשים! למה לא אמרת לי?" לונה התאוששה והתיישבה "כי כל כך התלהבת!" "אבל רק לפני יומיים גילית את כל זה! זה הגיוני לגמרי שיהיה לך קשה!" לונה חייכה "סולי… עכשיו אני בסדר, באמת. תראי!" היא קפצה מהמיטה ועשתה גלגול באוויר, ובסוף נשארה מרחפת כמה סנטימטרים מעל לקרקע. סול צחקה ולונה החלה לצחוק גם היא, כעבור חצי דקה, שתייהן כבר התגלגלו מצחוק, מעופפות בחדר.
...
לונה וסול התיישבו ליד השולחן בזמן שגדי הביא את הסירים מהמטבח, הוא התיישב גם והם חיכו. כעבור כמה דקות הדלת נפתחה ומיכאלה הסתערה פנימה. "סוללללל!" היא צעקה וקפצה על ברכיה, "היי מיכי" צחקה סול והוציאה ללונה לשון במבט מתגרה, "שלום גם לך מיכאלה" אמרה לה לונה במבט נעלב. מיכאלה צחקה ועברה לשבת על ברכי אחותה. כעבור חצי דקה נוספת נכנסה גם לוסין הביתה, סוחבת את תיק הגן הקטן של מיכאלה, היא תלתה אותו על המתלה בכניסה והתיישבה ליד השולחן. "בואי מיכי, שבי בכיסא שלך."
...
גדי הלך עם מיכאלה ליום הולדת של ילד מהגן שלה וסול ולונה נכנסו שוב לחדרה, כעבור 5 דקות לוסין נכנסה לחדר, "אנחנו צריכות לדבר." היא אמרה.
זה נחמד שקוראים את הסיפור שלנו והממפפ אנחנו נעלה עוד פרק בקרוב.
נראהלי.
YOU ARE READING
השליחה
Mystery / Thrillerבעוד שלוש מילון שנים, ישלחו שני היריבים, כל אחד עוד שליחים, על מנת להחזיר את הבוגדים. שתי היורשות יתאחדו, ובשולחיהן שוב ימרדו. גורל היורשות כגורל העולם, ובחירה אחת תקבע גורלם. ~♥~ חיה של לונה משתנים מקצה לקצה, היא מגלה את מורשתה הסודית של משפחתה, ...
