לחפש אחר האושר

Part 5

המחשבות של הלילה לא איחרו לבוא.
למה הוא נישק אותי ואחר כך התעלם מהנשיקה? למה לריאן שכבה עם עידו? איך עידו היה מסוגל ? היא פאקינג בת דודה שלי.

כל כך קר פה בבוקר
אני עוטפת את עצמי בשמיכה ויוצאת להביט בחוף כף יד נוגעת בכתפיי אני מסיטה את מבטי ורואה את נועם הוא מחייך אליי
השמש מבליטה את היופי שלו ,אני מהופנטת וכל פעם מחדש אני מתמוגגת ממנו
"איך ישנת?" אני עונה לו "תודה על אתמול זה באמת לא מובן מאליו." ראשי מושפל ,הוא מרים את ראשי מעביר לי זרמים בגוף ״היי את לא האשמה אלא היא״ אני מחייכת אליו וממשיכה ללכת
אני מחליטה לנצל את השעות האחרונות לגלישה אני תופסת את הגלישה ונותנת למחשבות שלי להיזרק זה כל כך מרגיע אותי.
כשאני יוצאת מהמים כולם יושבים יחד לריאן יושבת על נועם ,נועם שלי
״תתאפסי על עצמך הוא לא שלך״ התת מודע שלי קופצת.
אני מחייכת כיאלו כלום לא קרה וממשיכה בעיסוקי.

״אמה הכל בסדר?״ נועם שואל
"אמה בואי יוצאים" קולה של אימי נשמע מרחוק "אני צריכה ללכת בכל מקרה תודה על אתמול" הוא מחייך אליי את החיוך השובה לב שלו "זה בסדר קחי" הוא מושיט לי קופסא סגורה "תפתחי אותה רק שתגיעי הביתה" אני מהנהנת והולכת לכיון אימי
אני סקרנית לדעת מה יש בקופסא הכבדה הזו
אני שוקעת בשינה עמוקה אנחנו חוזרים למושב וכשאני מתעוררת אנחנו קרובים מתמיד
אני מחליט להפעיל את הרדיו
"גלגלצ"
שיר של אריק איינשטיין "אהבה ממבט ראשון" תופס לי את האוזן.
מה שהרס אותי היה הצחוק שהיה לך בעיניים כשאמרת נעים מאוד
מה שהמיס אותי
היה החום שזרם ממך
כשנתת לי ידך
היתה זאת אהבה ממבט ראשון
כמו בסיפורים
אהבה ממבט ראשון
״את כל כך פתטית״ התת מודע שלי קופצת שוב במחול מטורף

במהלך הנסיעה אני משתפת את אימי על אירועי אתמול
ואימי מתרגזת ותגובתה "אי אפשר לצפות משני חסרי כבוד כלום, מזל שהוא נפרד ממך מי צריך גבר כזה חסר בושה."
נפרד ממני משום מה זה צובט לי בלב
אנחנו מגיעות הביתה אני עולה בדילוגים לכיון חדרי אני נשכבת על הבטן שהקופסא מולי ופותחת אותה בסקרנות.
זאת אבן אני צוחקת כי אני לא מבינה למה הוא הביא לי אבן.
אני מרימה את האבן ורואה בה חריטה יפה

"אלוהים ברא אותנו אך ורק כדי שנהיה מבסוטים, אבל לא מצא דרך לעשות זאת בלי לתת לנו קשיים, שכן אם יהיה לנו הכל בלי מאמץ, איך נהיה מבסוטים?"

זה מתוך הספר קציצות של הסופר האהוב עליי אילן הייטנר.
הוא זכר הוא זכר שאני אוהבת את אילן הייטנר
והחריטה בכתב מסודר ויפה כתב של כותב סתם, יש לו את הכתב הכי יפה שראיתי מימיי
אני מחליטה לשלוח לו הודעה
לעשות הפעם אני את הצעד
אמה 10:00
"תודה זה מדהים ריגשת אותי והכתב שלך כמו ציור."
נועם 10:01
"אתה רומזת שיש לי כתב של בחורה?"
אמה 10:02
"אולי"
נועם 10:04
"את צריכה חינוך"
אמה 10:05
"תגיד את זה לאמא שלי"
נועם 10:06
"במחשבה שנייה אין כמו החינוך שלך"
אמה 10:08
"חחחחחח חנפן"
נועם 10:12
"כשצריך"
אני משליכה את הפלאפון ומחייכת לעצמי כמו דפוקה והתת מודע שלי אומרת לעצמה תפסיקי אסור לך להתאהב בו.
אני לוקחת את הגלשן ונוסעת לים בין גל לגל אני תוהה לעצמי אני בן אדם כל כך משעמם, אני קוראת ספרים והולכת לים לגלוש, אני בקושי יוצאת להשתכר מן הסתם שעידו זרק אותי מי ירצה לחיות חיים משותפים עם מישהי משעממת.
אז אחרי כל גל אני לוקחת נשימה ומבטיחה לעצמי שמהיום אני עושה מה שאני רוצה מתי שאני רוצה ואם מי שאני רוצה בלי לחשוב יותר מדי.
אני מסיימת את גל המחשבות שלי לוקחת את הגלשן וחוזרת הביתה כשאני מגיעה אני נכנסת להתקלח מתנקה מהחול שנדבק לגופי.
אני מחליטה לעשות מעשה נועז ולשלוח לתום שאני מקדימה את הנסיעה שלי חזרה לאוניברסיטה להיום ושאנחנו כל כך הולכים להשתכר.
נועם 10:15
"אז מה את עושה היום?"
נועם 11:23
"פה?"
אמה 14:45
"את האמת שאני חוזרת לאוניברסיטה בעוד כמה שעות״
נועם 14:56
"חחח חבל, לאן נעלמת?
אמה 14:59
"אספר לך בהזדמנות אז מה אתה עושה היום?"
נועם 15:03
"בואי נעשה הסכם את תגלי לי מה עשית היום ואז תוכלי לשאול כל שאלה אפשרית"
אמה 15:05
"סגור, אז גלשתי, מהו הספר האהוב עלייך?"
נועם 15:07
"אולי תלמדי אותי גם? אני ראיתי אותך ואת גולשת די טוב"
הוא צפה בי גולשת
אמה 15:08
"לא ענית לי לשאלה!"
אני מוסיפה סמיילי זועם בסוף ההודעה
נועם 15:10
"אם יש גן עדן, מכירה?"
אמה 15:12
"כמובן של רון לשם"
אני שולחת הודעה נוספת ובה אני רושמת
"אם יש גן עדן ככה הוא נראה, אם יש גיהנום ככה הוא מרגיש מוצב בופור."
נועם 15:14
"ואו מפתיע שקראת, אז מתי תלמדי אותי?"
אמה 15:16
"מתי שתרצה אני פנויה רק בסופ"שים."
נועם 15:17
"מעולה כי גם אני״
אני שולחת לו סמילי מסכים

אני שולחת הודעה נוספת בשעה שמונה
אמה 20:00
"אולי תעזור לי לבחור בגדים אני לא יודעת מה ללבוש״
תום 20:01
"תבואי איך שנוח לך, להשתכר בו״
אמה 20:01
"זה לא עוזר זה רק מבלבל"
תום שולח "חחחח אצלך עוד 10 דקות" עם סמיילי מנשק
בשעה עשרה לתשע אני כבר מוכנה שמלה שחורה קצרה עם שרוולים ארוכים לגופי מגפיים שחורות עד הברך לרגלי ותיק חום ששובר את השחור, לעיניי אילינר דק שמדגיש את עיניי וטיפה סומק כהה שמדגיש את לחיי
אנחנו נכנסים למועדון ומשם כבר הכל זורם
הצייסרים השתייה
מקווה שאני אצליח לקום מחר.