"מה" היא אמרה בשוק
"כן מאי אני מצטערת שלא סיפרתי לך קודם פשוט גיליתי את זה אתמול" אמרתי עצובה
"מה..מה אבל איך?"גימגמה
"זה נודע לי בלי התראה מוקדמת..."אמרתי כועסת
" יואו מה אני יעשה עכשיו בלעדייך..." עינייה היו עצובות
מיד חיבקתי אותה שראיתי את פנייה
" אל תדאגי אני ידבר איתם" אמרתי עצובה
" בואי נעביר נושא" אמרתי " איך הלך לך באודישן?" שאלתי
"התקבלתי " אמרה
"יואו אני כל כך שמחה בשבילך.." אמרתי שמחה
"זה לא שווה את זה אם חברה שלי לא תהיה לידי להתרגש איתי" חזרה להיות עצובה
"מאיו גם לי זה לא קל"
"את פשוט מתכוונת לסלוח להם?"שאלה
" לא יודעת בסופו של דבר כן אבל כרגע לא" אמרתי עצבנית
הגענו לפנייה והיא חיבקה אותי חזק והלכנו כל אחת לבית שלה.
שהגעתי לדלת הכניסה של הבית שמעתי רעשים מהרחוב וראיתי חברת הובלה כנראה זה השכנים החדשים
ונכנסתי לבית וראיתי טלוויזיה וכנראה נרדמתי על הספה והתעוררתי מדפיקות בדלת
פתחתי את הדלת וראיתי ילד שהוא נראה בגילי ושלא הכרתי והוא בהחלט היה נאה והיו לו עיניים מיוחדות בצבע ירוק מיוחד כזה
הבלורית של השיער שלו נפלה על פניו ועשתה אותו יותר מושך והיה נראה די נבוך?
"היי" אמר נבוך
לקח לי זמן כדי להתעורר ולהבין שהוא מהשכנים החדשים אז השתעלתי קצת במבוכה
"הערתי אותך" קבע באי נוחות.
"לא לא פשוט נמנמתי טיפה זה שום דבר" אמרתי בתקווה שהוא יאמין.
בפניו הופיע חיוך שלא הבנתי אותו אבל הוא היה חיוך כל כך יפה והוא התקרב אלי ולחש באוזני
"השיער שלך קצת עומד אם תהית למה חייכתי" אמר מגחך
סידרתי את שערי תוך כדי שהלחיים שלי מסמיקות ונהיות אדומות ולאחר המקרה המביך שתיקה מביכה כפליים שררה בינינו והוא בהה בי ואז החלטי לשבור את השתיקה.
"אז למה באת... כלומר למה אתה פה... כלומר.." גימגמתי
"אה סליחה פשוט באתי לבקש סוכר אבל לא תיארתי שאני יעיר דבר יפה" אמר ביד מעל הצוואר
סומק לחיי עלה ועלה למשמע מילותיו וקולו הצרוד והמצמרר. הוא הרגע התחיל איתי......?
כיחכתי בגרוני והלכתי לכיוון המטבח להביא לו סוכר חזרתי עם הסוכר והבאתי לו אותו .
"תודה אה.." התחיל לומר אך קטעתי אותו
"אנה קוראים לי אנה " אמרתי במהירות
"אז אני מניח שאני יודע איפה את גרה אז נראה אותך בסביבה אנה " אמר עם חיוך ולא יכולתי שלא לחייך
והלך לכיוון ביתו.
YOU ARE READING
take me Close To God
Fanfictionבחיים לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לא חשבתי לרגע על דבר מהבעיות שלי, היה לי כל כך טוב שלא הרגשתי את הזמן עובר לו.... למה תמיד דברים טובים חייבים להשבר? למה הם לא נשארים ועושים אותנו מאושרים? למה שהכל מסתדר תמיד חייב לצוץ לו פריצה של כאב? בחיים לא ח...
