מה קרה כאן? למה לא יכולתי לדבר? למה הסמקתי כל כך הרבה? למה הרגשתי מובכת? למה הנוכחות שלו השפיעה עליי?
הגיע הערב ונכנסתי להתקלח והמים החמים הרגיעו אותי ואת כל חרדותיי.
יצאתי מהמקלחת ולבשתי פיג'מה ארוכה וירדתי למטה לאכול .
ורעשים של אנשים נשמעו שירדתי דרך המדרגות לכיוון המטבח .
אחרי שכבר ירדתי והרעשים התגברו ראיתי את הורי ואת השכנים החדשים אני מניחה שישבו בספה ובאו להתארח בבית.
אמי קלטה אותי מזווית עינייה וקראה לי לבוא ואמרה "הנה את אנה בואי ותכירי את משפחת לוין"
אין האישה רוצה לשגע אותי, לא מספיק אני והיא בריב אלא היא גם רוצה להביך אותי שאני בפיג'מה.
לא הייתה לי ברירה מאחר שהיא כבר קראה לי ונכנסתי לסלון ואמרתי שלום לכולם.
אבי התחיל לדבר "אנוש תכירי זה השכנים החדשים שלנו, תכירו את בתנו אנה" אמר בחיוך.
למרות שהוא יודע שהמצב לא כל כך טוב בינינו הוא פשוט לא רוצה שהשכנים ירגישו לא בנוח עם המצב בבית.
"נעים מאוד להכיר "אמרתי "האמת כבר ראיתי אתכם בצהריים עם משאית ההובלה" חייכתי אליהם .
"נעים מאוד גם לנו מתוקה" אמרה גברת צעירה שכנראה הייתה אם המשפחה.
"היי סליחה שקצת התעכבתי"נכנס מישהו עם עוגת שוקולד בכניסה לבית.
התקרבתי כדי לראות מי זה וזה היה הוא מהצהריים .
לקח לי זמן כדי להבין שאני בפיג'מה והובכתי מאוד . אז נכנסתי למטבח והוא אחריי מניח את העוגה על השיש.
היה שקט של מבוכה והוא אמר בפתאומיות "את נראת חמודה בפיג'מה " הסתכל עליי בחיוך ומיד הסומק עלה ללחיי וכולי נהייתי אדומה.
"יפה לך אדום"הוסיף ואמר והסמקתי יותר . איך זה בכלל אפשרי.
הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש במבטו המתעניין .
ואני המשכתי לבהות ברצפה במבוכה.
והוא עם ידו הרים את ראשי ובא לומר אך אימי נכנסה למטבח וקטעה את מה שקרה או לא קרה איתנו.
"היי דניאל לא?" "למה שלא תצטרף למשפחתך אנחנו נטפל כבר בכיבוד" אמי אמרה בטון רגוע אך היה אפשר לשמוע כעס בקולה .
"כן" אמר והלך לסלון בלי שום הבעה.
"מה זה היה הרגע?" אמרה בכעס. מה זה עניינה ולמה היא כועסת.
"לא קרה כלום עד שהגעת.." אמרתי בטון קר.
"היי אנה אני מבינה שאת כועסת עליי אבל את לא יכולה לדבר ככה !!"המשיכה לומר בכעס .
"איך ככה?" אמרתי מאשר שאלתי בקול קר ומתמשך.
"אני מבינה" אמרה בעצב.
"אם את מתכוונת להמשיך ככה רק שתדעי שזה פוגע בי" אמרה בטון עצוב ונמוך.
התעצבנתי שהיא נפגעת ממה שהיא גרמה ואמרתי לה " לא את לא מבינה כלום את לא מבינה איך אני מרגישה איך אני חושבת מה אני עוברת עכשיו ואם היית מבינה היית מבינה שזה קשה לי לעקל את הבשורה שסיפרתם לי היית מבינה שאני מנסה להבין אתכם ואני לא מצליחה ושזה כואב לי ששתי הוריי נותנים לי להתחיל דברים חדשים בלי שאני בכלל רוצה ויודעים מה קרה לי בעבר"אמרתי בכעס על סף דמעות ורצתי לחדר שלי.
שהייתי כבר בחדר לא יכולתי וכבר עייני התחילו לדמוע בלי הפסקה אני פשוט רוצה שיאהבו אותי ולאחר מה שעברתי בעבר חשבתי שהם יבינו ופחדתי פחדתי שזה יחזור על עצמו..
סוריי שזה פרק קצר...
וואו מה קרה לאנה?
מה היה הדבר שהיא פוחדת שיחזור על עצמו?
האם יקרה בינה לבין השכן החדש?
תמשיכו לקרוא...
אוהבת אותכם.
למעלה דניאל..
YOU ARE READING
take me Close To God
Fanficבחיים לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לא חשבתי לרגע על דבר מהבעיות שלי, היה לי כל כך טוב שלא הרגשתי את הזמן עובר לו.... למה תמיד דברים טובים חייבים להשבר? למה הם לא נשארים ועושים אותנו מאושרים? למה שהכל מסתדר תמיד חייב לצוץ לו פריצה של כאב? בחיים לא ח...
