עברו שלשה חודשיים מאז מותו של ליאו וגאיה חזרה למקומה באדמה. סימני הצללים כבר נעלמו, ולמרות זאת וויל סולאס התעקש לטפל בי עד שאחלים. הוא בחור טוב, איך לא שמתי לב אליו לפני כן? המחנה חזר להיות כפי שהיה, בערך. ילדי הקטה עדיין התקשו לתקן את הביתן שלהם.
אבל החצויים האבודים לעולם לא ישובו. אני יושב לבד בשולחן האדס בארוחת הבוקר. שזה דיי צפוי? רוב החצויים כבר הלכו מזמן בחזרה לביתהם לתקופת הלימודים. אם רק היה לי מקום ללכת אליו...ביאנקה צצה לי במחשבות. היא בטח הייתה גאה בי.. כמו תמיד.. ואז חשבתי על אחותי השנייה, הייזל לבסק, אחותי המתוקה. רק עכשיו אני מבין כמה אני מתגעגע. אני מבין שאני מתוסכל כששלדים מתחילים לצאת מסביבי. אוי.
"תחזיר את השלדים בן האדס." אמר מישהו מביתן הרמס. כמובן שהתכוונתי לעשות את זה גם ללא התזכיר שלו.
כמה נערים מסתכלים עליי ומבטו של וויל סולאס מתנגש בשלי.
YOU ARE READING
סואלנג'לו - התחלה.
Fanfiction***גמור*** אם איי פעם תהיתם איך וויל וניקו נהייו זוג ואף פעם לא הבנתם איך..... פאנפיק על וויל סולאס וניקו די אנג'לו. סוג של מכיל ספוילרים לגיבורי האולימפוס וגורלו של אפולו. יבואו עוד בקרוב!
