פרק 6

2K 107 17
                                    

"כמה זמן זה כבר שם?!?"הוא צעק
"אה יש משהו שלא סיפרתי לך"
הוא התחיל למלמל דברים והסתובב לחפש משהו במגירות. הוא הוציא תחבושות ואמברוסיה ואז אמר "אולי כדי שתתחיל להסביר לי"
"בזמן שאתה היית מהופנט-" הוא שטף לי את הדם במטלית. "הייתי צריך למשוך את צומת ליבך" המשכתי "לקחתי אבן חדה וחתכתי-" הוא עצר אותי לרגע כדי לשים לי אמברוסיה בפה "חתך בזרוע שלי כדי שתשים לב, כמעט מרחתי את הדם שלי עלייך." הוא המשיך ללפף את התחבושת סביב הזרוע שלי ואז פנה אליי
"ניקו! יכולת לההרג אתה יודע כמה דם ואנרגיות ביזבזת היום???"
"אני..אני הייתי חייב להוציא אותך מזה..הייתי חייב!" הרמתי את מבטי ונעצתי עיניים היישר בעיניים שלו. הוא נאה כל כך. הוא חייך . "אני שמח שאתה מנסה לשמור עליי בחיים אבל אני צריך שלא תפגע בעצמך, די אנג'לו" "וויל תפסיק לחבוש לי את היד אני בסדר!" היד שלי נראתה כמו ספוג ענקי ולבן
"שששש" הוא אמר ואז פתאום הוא נישק לי את כף היד הסתכלתי עליו והוא בדיוק סיים לחבוש לי את היד. הסמקתי ממש.שתקתי.איך הוא עושה דברים בעדינות כזאת? אני באמת מאוהב בוויל סולאס. הינה אמרתי את זה. בטח הוא לא מרגיש כמוני, הוא סתם מתנהג כך כי זאת האישיות שלו, להיות נחמד לאנשים ואמ רומנטי? ככה זה בני אפולו. פעם הייתי מסוכסך עם אחת כזאת.
"תבטיח לי שתנוח, בסדר?"
"ממ" הנהנתי.
"טוב אז אני לוקח אותך לביתן שלך"
הוא עזר לי לקום והתחלתי ללכת לבד עד שהגענו לדלת הכניסה וקרסתי, בטעות. הוא עזר לי לקום ואז הרים אותי כמו נסיכה. כבר הייתי רגיל למגע שלו אבל בכל זאת "תוריד אותי אני יכול ללכת לבד!" אמרתי לו. "אני לא חושב כך די אנג'לו" הוא הרים אותי בזמן שכמה נערים הסתכלו עלינו. וויל ניסה ללכת מהר ואני הורדתי את הראש. אני חושב שאני אוהב כשהוא נוגע בי כך. כאילו בערך. אנחנו נכנסים לביתן האדס ווויל מיד מחמם אותו.כבר נהיה קר במחנה החצויים. הבנתי שהוא לוהט. בשתי המובנים.
למעשה אני חושב שאני מרגיש כך הרבה זמן ואולי פשוט לא רציתי להודות ? ביתן האדס הקודר והינה וויל סולאס רק נכנס אליו וכבר הוא התחמם. הוא הניח אותי על המיטה ופתאום קר לי למרות שאני רגיל לקור החום חסר לי. משום מה לא רציתי שהוא ילך. הוא פנה אל הדלת. "אתה לא חייב ללכת וויל"
"אבל אתה צריך לנוח"
"אני אהיה קצת משועמם לבדי.."אני אומר ועכשיו אני מצטער על זה.
"מ... טוב אולי אני אשאר קצת"
הוא התיישב על המיטה שלי. והסתכל עליי. "למה עשית את זה ניקו..?"
"אני רק רציתי להוציא אותך מזה..נראית כמו אחוז דיבוק"
הוא גיחח. "ניקו שלא תעז לפגוע בעצמך שוב. תקשיב לרופא הפרטי שלך" הוא הדגיש את הפרטי. בלעתי את רוקי.הוא חייך. אני ווויל דיברנו וצחקנו שעות עד שנרדמנו.

תגיבו ויהיה המשך.

סואלנג'לו - התחלה.Where stories live. Discover now