נ.מ מל
חודשיים עברו מאז הריב שלי ושל אלכס וחודשיים לא דיברנו, לא נפגשנו, לא כלום עוד שבוע הוא מתגייס לסיירת ואני לא יכולה אפילו לבוא לדבר איתו להפרד ממנו כמו שצריך כל הזמן הזה אני עם משי רון ועמית, דור עזב אותנו ואת משי במיוחד והלך לחברה הזאת שלו משי שבורה ואנחנו תמיד שם בשבילה כל יום. אני יודעת מה זה להרגיש ככה וזה מה שמפחיד אותי שאני אצטרך פי שתיים להרגיש יותר גרוע עם זה עכשיו שהוא עוזב לצבא, לקרבי, למלחמות.. ישבנו עם משי בסלון עושים צחוקים ומדברים וכל מה שחשבתי עליו זה אלכס, לא ניסיתי לדבר איתו מאז והכל בסתבך הטא גם לא ניסה לדבר איתי באינסטגרם הוא מעלה תמונות עם חברים וכמה בנות סביבם ואני שונאת את זה,
"מל?"
עמית העיר אותי מהמחשבות שלי
"מה? "
עניתי בלחש מבולבלת עם גוש דמעות צורב בגרון.
"את בוהה"
"במה?"
"מה במה הכל טוב?"
"כן למה שלא יהיה?"
עניתי עם חיוך מזויף מחניקה את העצב
"כי את בוכה"
ניגבתי את הפנים וניקיתי את הדמעות שלא שמתי לב שזלגו לי מהעיניים וברגע שראיתי תדמעות על היד בכיתי כל כך חזק שפשוט לא יכולתי יותר אני קיצ'ית שאוהבת את הבחור שלה יש בעיה???, כי זה מה שקורה פה אני אוהבת אותו וכל אחת במקום שלי הייתה ככה ואם לא אז היא כנראה לא באמת אהבה את הבחור שלה!
"הי זה בסדר"
משי לחשה לי בזמן שחיבקה אותי כשאני שופכת לה דמעות על החולצה והבנים מנסים להרגיע אותי
"לכי תדברי איתו"
רון אמר לי ונתן לי טישו תאמת לא יכולתי להגיד לא יותר הייתי חייבת לדבר איתו ואם לא עכשיו אז אף פעם אבל לא קמתי ולא זזתי פשוט התסכלתי עליהם בזמן שהדמעות ממשיכות לנזול לי על הפנים והבנים נאנחים ומתיישבים חזרה
"תקשיבי מל את צריכה לדבר איתו את תמיד אמרת שעדיף ללכת להגיד הכל מאשר לפספס את ההזדמנות הוא עוד שבוע נוסע ואת הולכת לפספס אותו זה מה שאת רוצה?"
רון אמר לי והסתכלתי עליו הוא צדק הוא כל כך צדק ניקיתי את העיניים וקמתי מהר לכיוון הדלת לא היה אכפת לי איך אני נראית כבר רק רציתי לסיים את זה. נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע לקח לי בערך רבע שעה עם הרמזורים המזורגגים האלה, חניתי ליד המכונית שלו ויצאתי לכיוון הבית שהשתנה ונהיה יותר ענק ממה שהוא מה שגורם לי להרגיש יותר מפוחדת.. נעמדתי מול הדלת עצמתי את העיניים ודפקתי שלוש דפיקות קטנות קיוויתי שלא ישמעו אבל שמעתי צעדים מתקדמים העיניים שלי עדיין עצומות ככה שאם אני אראה אותו והוא זה שיפתח את הדלת הוא לא יצטרך לראות את העיניים האדומות שלי..
YOU ARE READING
תנו לי לחיות
Любовные романы"אמא תפסיקי" צעקתי עליה בדמעות ובקול צרוד כשהיא משכה לי בשיער "תדברי יפה" המשכתי לבכות והמשכתי עד ש אני מל אני בת 14 מחיפה יש לי את יולי החברה הכי טובה שלי הרבה שנים אני סומכת עליה בהכל או לפחות סמכתי ואיתה יש את החבר הכי טוב שלי אלכס או לפחות ככה...
