תנו לי לחיות

פרק 56_זה כבר אבוד

נ.מ מל

<שבוע לפני>

"אני כבר מרגלת אחריהם שבועיים וכלום לא חדש"

צעקתי עליו בשיא הכוח

"תפסיקי לצעוק כבר תלכי לדבר איתו"

אביגדור אמר לי רגוע ומאוס מהעצבים שלי. ( החוטף)

"טוב הנה אני הולכת אבל אם קורה משהו אני מפסיקה את המשימה סגור?"

אמרתי כבר בלי כוח עצבנית אש ועייפה מהריבים האלה כל יום

"טוב"

הוא אמר ולחצנו ידיים אני הולכת לגמור תסיפור הזה איתו נמאס לי. בדרך לבית שלו קיבלתי טלפון ממשי שנשמעה בוכה

#מה קורה אהובתי?"

את משי הכרתי בשדה התעופה בישראל ושכנעתי אותה לעבור לבית ספר שלי בניו זינלנד אז נסענו חזרה לחודש עד שקיבלו אותה, נרשמה לאותו חדר מולי ושם היא הכירה את רון ועמית והיא הכירה לי בישראל את דור החבר הכי טוב שלה והם הזכירו לי אותי ואת אלכס מה שגרם לי לבכות לה הרבה כי הוא המשיך הלאה והייתי חייבת לקום ולעקוב אחריו ולראות אותו איתה... לא רציתי אבל הייתי חייבת אביגדור הוא חבר של אבא שלי מסתבר והוא סיבך אותו חזק ועכשיו לא רק שהוא מאיים על כל מי שסביבי אלה גם על אבא שלי, אני כבר לא יודעת מה עם העסקים כי ביקשתי לצאת והוא הבין וגם אבא של אלכס והם שחררו אותי חוץ ממנו.. חוץ מאביגדור שכנראה רוצה משהו מאלכס.

@הוא עם משהייי

#עם מי?

@עם הזבל הזאת מהשכבה מתחתנו

#את רצינית?

@כן והוא היה פה שעה דיבר עליה

#אמרתי לך שאת צריכה להגיד לו

@את רצינית?? את אומרת לי אמרתי לך

#שבוע הבא קניון יש זמן פנוי

@אבל מל-

#שום מל יוצאים ביי

התקשרתי לרון ועמית ודור וקבענו להפגש רק יותר מאוחר ממני וממשי אני והיא נהיינו אחיות ממש כמו שהייתי עם יולי אבל יותר טוב

המשכתי לבית של אלכס ודפקתי

"רגע"

הוא צעק וכולם גיכחו זיהיתי תקולות יוני, רונן, שיראל, יולי, שירי, דניאל, אופק

הוא פתח ועמד מולי בשוק עמדתי מולו ולא זזנו רק הסתכלנו אחד על השני בעיניים

"נו אלכס"

שירי צעקה אליו מהסלון הוא הסתובב אליה

"שנייה מאמי אני בא חבר שלי פה פשוט"

הוא אמר וכנראה היא סימנה לו משהו יצאתי מהבניין והוא אחרי התחלתי למהר לא ידעתי מה להגיד לו הייתי עסוקה במחשבות שלפתע הרגשתי יד אוחזת בי הסתובבתי מהר אליו והבנתי שהתרחקתי קצת