תנו לי לחיות

פרק 35_בחירה

נ.מ אלכס
"לא רציתי לפספס את אהבת חיי"

היא אמרה את זה והסתכלה לי ישירות בעיניים ולרגע יכולתי להשבע שראיתי אותנו בחופה אפילו שהיא רק בת 15 ואני 17 לאהבה אין גיל וגבולות

"אתם זוכרים שאתם עדיין עומדים בשירותים נכון?"

יולי אמרה והתחלנו לצחוק שוב ירדנו ויצאנו מהתאים אבל נשארנו בשירותים

"אני מבינה שאתה לא באמת אוהב אותי?"

יולי שאלה אותי באכזבה והשפילה מבט

"יולי"

"עזוב פשוט עזוב"

היא הלכה ופשוט הסתכלתי על מל והבנתי משהו יולי הייתה שם תמיד בשבילי ומל לא למרות שהיא מכירה אותי הכי טוב יולי הייתה זו שבאמת שם והיא אפילו רצתה שאני אלחם על מל היא וויתרה עלינו כדי שיהיה לי יותר טוב וזה מה שאני עושה

"לך"

"מה?"

"לך אליה אלכס אולי אני חשובה לך ואני אוהבת אותך אבל היא יותר חשובה לך היא הייתה שם תמיד בשבילך לך אליה"

"אבל-"

היא קטעה אותי והמשיכה לדבר היא בלבלה אותי לגמרי

"אתה לא יכול לבחור אני יודעת לא וויתרת עלי עד עכשיו ותאמין לי שאני מעריכה אותך אבל זה תלוי רק בך עכשיו יש לי חצי שעה עד הטיסה הבאה ויולי תמצא מונית גם בעוד חצי שעה כי עד שהם יגיעו והמוניות שפה תפוסות זה אומר שיש לך זמן לבחור אני בטוחה שתעשה את הבחירה הנכונה"

היא נתנה לי נשיקה בלחי והלכה היא יודעת בדיוק מי אני ומה אני צריך והיא תמיד יודעת איך לעזור לי אני תמיד רדפתי אחריה שלא ראיתי את יולי שלידי אבל אני לא מרגיש אליה מה שאני מרגיש למל אבל אני פאקינג מוותר על מל כי יולי הלכה??, אני רישמית מבולבל ויש לי חצי שעה לבחור אם אני אבחר ביולי מל תיסע אם אני אבחר במל יולי תלך אם אני לא אלך לאף אחת מהן הן בכל זאת ילכו

יצאתי מהשירותים וקולט את יולי בספסלים אוכלת אמינם כנראה שמל צדקה טוב היא תמיד צודקת ובסוף המסדרון ראיתי את מל יושבת בטלפון ולידה עומד בחור שמסתכל עליה וזה עצבן אותי, הטריף, שיגע, אני לא מסוגל לדמיין אותה עם משהו אחר

התקדמתי לכיוונה והתיישבתי

"מה בחרת?"

היא שאלה אותי וראיתמ בעיניה תקווה

"אני מבולבל אני לא יודע כלום"

"נלחמת עליה עד עכשיו שכשהיא כבר פה אתה לא רוצה אותה?"

היא שאלה בטון מזלזל וזה עצבן אותי קצת כי אני כן רוצה אותה אבל היא בחיים לא תבין את זה

"תפסיקי לדבר עליה ככה היא החברה הכי טובה שלך"

"מל הייתה החברה הכי טובה שלי אתה מתכוון"