נ.מ מל
אין לי מילים לא יכולתי לחשוב המון הייתי חייבת להפגש איתו אבל פחדתי יולי אמרה שהוא מסוכן אבל משהו בי אמר ללכת אני חייבת לקחת יום לפחות לחשוב אם להפגש איתו או לא?
"יולי"
התקשרתי אליה בשיא הדחיפות
"מה קרה? "
"הערתי אותך?"
היא נשמעה ישנונית במיוחד
"כן כי אולי שלוש בלילה"
"רציני??"
"כן מה יש לך כולנו הלכנו בחמש בצהריים כי את היית עסוקה העצמך ובמחשבות שלך"
"באמת חשבתי המון"
"טוב מה קרה?"
"למה את חושבת שקרה משהו אולי התקשרתי כי משעמם לי"
"אולי כי אני מכירה אותך וכשמשהו מעסיק אותך את מתייעצת עם כל העולם ואני הראשונה"
"ומי השני או השניה"
"נו מה קרה"
מה היא מתחמקת...
"דיברתי עם אלכס"
"מהה, את מפגרת הוא מסוכן"
"אם הוא מסוכן למה יש לו בפרופיל בוואצאפ תמונה שלנו מתנשקים בים"
"זה היה לפני המון זמן"
"אז אנחנו כן מכירים"
"ממזמן זה כבר לא חשוב"
"אז למה שיקרת לי?"
"לא שיקרתי"
"אז מה זה היה?"
"למה התקשרת לריב?"
"התקשרתי כדי לספר לך מה הוא כתב לי אבל הבנתי שזה כבר לא חשוב.. "
וניתקנו באותו זמן אני לא מאמינה עליה היא שיקרה לי והיא עוד יוצאת עליי מה יש לה מה היא סתומה איזה מן חברה היא..
נכנסתי לוואצאפ לשיחה שלי ושל אלכס הזה וראיתי שהוא שינה תתמונה לשלו עם חברים שלו ומשהי לידו.. משהי יפה מושלמת אפשר לומר..
"אתה ער?"
כתבתי לו כמו סתומה אני לא מפסיקה לחשוב עליו בטח הוא שינה כי לא עניתי לו..
"כן""
שוב ההודעה שלו הפריעה לי לחשוב ושוה החיוך המטומטם הזה והלב שדופק כאילו אני ברעידת אדמה והלחיים שלי שאני מרגישה מאדימות אבל אז אני מסתכלת על התמונה והחיוך והסומק יורד מיד והלב נרגע ומרגישה כאב או צביטה חזקה.
"את פה?"
"כן סליחה חשבתי פשוט"
"על מה?"
"עליך.. "
"משהו טוב?"
"לא"
"למה?"
"כי אני לא מצליחה לחשוב עליך מבלי לרצות לבכות.."
"מה עשיתי?"
"אני חושבת שאני מכירה אותך אבל אומרים לי להתרחק ממך שאתה מסוכן אבל אני לא חושבת ככה"
"אז מה את כן חושבת עליי?"
"שאתה הבן אדם היחידי שאני מרגישה שאמי יכולה לדבר איתו גם אם אני בריב איתו"
"חח, היית אומרת לי את זה הרבה"
"באמת?"
"כן, את נודניקית של פגישות וסדר את לא אוהבת ספונטניות"
"דווקא אני ממש אוהבת"
"בטוחה?"
"כן"
"אז אני בא עכשיו לבית חולים"
"מה אתה רציני אתה צריך לבוא בשעות הביקורים ולקבוע איתי שאני אדע אי אפשר פשוט לקפוץ"
"רואה את לא יכולה, דרך אגב בית חולים מתי את משתחררת?"
"לא יודעת אני עדיין בבדיקות המעפנות האלה"
"זה לא נגמר?"
"לא איזה אתה לא מבין איזה סבל"
"אז מה את הולכת לעשות כשתצאי?"
"דבר ראשון אני רוצה לברר משהו"
"כמו מה?"
"משהו.. "
"את מסתירה ממני משהו? 😕"
"למה😕?"
"כי זו פעם ראשונה😢"
"רציני?"
"תאמיני או לא אבל לא הסתרנו כלום אחד מהשנייה היה לנו קשר מיוחד מאוד😊"
"הוא נהרס😶"
"למה את אומרת ככה?"
"😔כי אתה לא פה"
"את רוצה שאני אבוא"
"אני רוצה שאתה זה שתהיה פה איתי ובשבילי לא אף אחד אחר אני רוצה שתהיה כאן ותגיד לי שהכל בסדר ושאני אזכר בך ובנו.."
"בנו? 😮"
"כן בנו כי ברור שיש משהו מעבר"
"איך את בטוחה בזה"
"כי אני אוהבת אותך"
YOU ARE READING
תנו לי לחיות
Romance"אמא תפסיקי" צעקתי עליה בדמעות ובקול צרוד כשהיא משכה לי בשיער "תדברי יפה" המשכתי לבכות והמשכתי עד ש אני מל אני בת 14 מחיפה יש לי את יולי החברה הכי טובה שלי הרבה שנים אני סומכת עליה בהכל או לפחות סמכתי ואיתה יש את החבר הכי טוב שלי אלכס או לפחות ככה...
