נ.מ יולי
הלכני למעודון וכשנכנסו חבורת בנים התקדמה אליי
"מל?"
"כן?"
הם דיברו בעברית מה שגרם לאף אחת מהבנות סביבי להבין
"את צריכה לבוא איתנו"
משהו הרגיש לי שאני מכירה אותם קמתי ממקומי וסימנתי לבנות שהכל בסדר הלכתי איתם מחוץ למועדון למקום שקט
"בדרך כלל את לא אמורה לצאת עם זרים"
אחד מהם אמר מתגרה בי וזה גורם לי לעצבים
"אתם לא זרים אני מכירה אותכם"
אמרתי בטוחה בעצמי כי אני מזהה אותם
"אה כן מי אנחנו?"
"חבורת הקוברה מה אתם צריכים?"
"מאיפה?"
"זה חוזר אליי ובגלל זה התרחקתי מאלכס יותר מה אתם צריכים?"
"יש סכנה ואת זו שבסכנה?"
"מה הסכנה?"
"יש חבורה שמחפשת אותך את בטח מכירה אותם חבר שלך עובד איתם"
"על מה אתה מדבר?"
"חבורת הנחש השחור שעבדתם איתם פעם"
"אני זוכרת לפני התאונה שנה אחת הצלחנו להשיג הישגים רבים "
"כן, איך את זוכרת"
"זה לא משנה איך זה משנה שאני זוכרת"
"הם פה במועדון"
"הם רוצים אותי מתה?"
"כן"
"אז אנחנו ניתן להם אותי מתה"
"אבל אנחנו צריכים אותך"
אמר אחד מהבנים והבנתי שהוא האידיוט בחבורה מייק החכם זה שדיברתי איתו ישירות בלי בלבולים, רועי הדפוק שעכשיו ענה, אמיר השותק אבל עושה, החבורה שלי שעבדתי איתם בסתר כל הזמן שעבדתי עם החבורה של אבא של אלכס ולחשוב שהוא שיקר לי
נכנסו למועדון ודיברנו עם הבנות גרמנו לחבורה של אבא של אלכס לשים לב מיד אליי הם התחילו להתקרב אבל כשחשבו שאני שיכורה מסוממת ושמייק ש"סימם" אותי עובד איתם, חשבו ככה...
הסיפור הגיע לחדשות הבנות זרמו ועזרו ואפילו נראו מסוממות והלכו מבוישות ברחוב עד שתפסו אותם ולקחו לבית חולים ועכשיו הגיע תורי באמצע שידור חי שהיה בכל העולם קפצתי למים מצוק גבוהה והייתי מתחת למים במשך 2 דקות שלמות עד שאיבדתי הכרה וכשהתעוררתי מצאתי את עצמי בבית חוליפ פרטי מטפלים בי ובחדשות מסופר כי נמצאה גופה
ןהדבר היחיד שעניין אותי זה את התגובה של החברים בישראל שאני מתגעגעת אבל אני לא יכחלה לספר לאף אחד שניזכרתי במטוס בזיכרון ישן של התאונה וברגע שזה קרה החלטתי לברר ולחקור ועם כל כאבי הראש ועם כל הכאב בכל זיכרון ומוות של כל אחד שנגרם על ידי או על ידי החבורה שסוג של פיקחתי עליה גרם לי לבכות נזכרתי הכרחתי את עצמי לזכור
אבל לא נזכרתי עד הסוף נזכרתי רק בפשע ובמוות אבל אני מרגישה עוד משהו וכשאני מנסה לחשוב על מה כל מה שעולה לי זה אלכס כאילו יש משהו נוסף ואחד החשובים שאני הכי צריכה לדעת אבל אני לא רוצה אני רוצה דבר אחד להדחיק כל מה שקשור אליו
פלאשבק
הלכתי לבית ספר לחדר שלי בפנימיה כשאני יורדת מהמונית ולפתע משהו משך אותי לסמטה חשוכה באור יום מה שהכי מוזר פה והפה שלי חסום בעזרת ידו הוא הניח אותי ככה שאני מחוצה לקיר והוא סוגר עליי משני הצדדים וזיהיתי אותו
"מה אתה רוצה?"
"היה לנו הסכם"
"ההסכם היה לפני התאונה"
"את תגרמי לו לשנוא אותך בכל דרך ולהפסיק לחשוב עלייך את הולכת להוציא אותט מהראש שלך "
"נסעתי זה לא מספיק?"
"הוא עדיין רוצה אותך".
,"מה אני אעשה עם זה"
"תמותי"
"מה?"
"שמעת מה אמרתי"
"עכשיו אתה בא?"
"אני יודע שאת נזכרת"
"יש לך חודש"
סיום פלאשבק
החוטף שלי מפעם שגרם לתאונה הכריח אותי לגרום לאלכס להתרחק ולשנוא אותי כי רק ככה הוא לא היה פוגע בו ועכשיו זה כואב מיותר כי זה קורה גם בלי החטיפה..
הכל מבולגן ושום דבר לא מסודר אני רק בת 15 וכבר אני מסובכת עם רוצחים, חוטפים, חבורות פשע, נסיעות, הדחקות, תאונות, ופחד
משהו יכול לעזור לי?????
YOU ARE READING
תנו לי לחיות
Romansa"אמא תפסיקי" צעקתי עליה בדמעות ובקול צרוד כשהיא משכה לי בשיער "תדברי יפה" המשכתי לבכות והמשכתי עד ש אני מל אני בת 14 מחיפה יש לי את יולי החברה הכי טובה שלי הרבה שנים אני סומכת עליה בהכל או לפחות סמכתי ואיתה יש את החבר הכי טוב שלי אלכס או לפחות ככה...
