פרק 2

221 15 4
                                    

כשקמתי מהשינה העמוקה שנתקעתי בה , עדיין ראיתי רק חושך , אבל הפעם הצלחתי לפחות להזיז כמה אצבעות מהידיים והרגליים , למרות הקושי שהיה בפעולה הזאת, אבל מה שלא הבנתי למה אני לא מצליחה לזוז ?! ולמה הכל חשוך כאן?!? וליאם אני צריכה לדעת מה קרה לו ? אם הוא בסדר? ״את ערה״ זה אותו הקול הצרוד הזה, רציתי לענות לו , לדבר איתו , לשאול אותו כל מני שאלות , אבל לא הצלחתי להוציא הגה בפי, רק לחשושים בלי קול .
״אל תנסי לדבר זה יכאיב לך לגרון״ הוא אמר כנראה שראה אותי מנסה להזיז את שפתיי, אבל למה ?למה אני לא יכולה לדבר? ״היית בתרדמת במשך
חודש וחצי אז עכשיו יהיה לך קשה לזוז ולדבר״ מה חודש וחצי ? מה עם ליאם? ומה עם זה שאני רואה רק חושך? זה קשור? ״אני אעזור לך אל תדאגי״ קולו המחוספס יצא רך כשהוא תפס לי את היד בחוזקה מראה לי שהוא מתכוון למילים שלו. ידו הייתה חמה על ידי וזה הרגיש לי טוב הרגיש לי שלפחות כשאני בחושך עדיין יש מישהו לצידי למרות שאני לא יודעת מי זה , מי זה ? למה הוא רוצה לעזור לי ? הוא מכיר אותי בכלל? האם הוא יודע איפה ליאם?!? ראשי רצה להתפוצץ מכל המחשבות והשאלות שהציפו אותי כלכך ,רציתי להוציא אותם החוצה , אבל לא יכולתי , למרות שנסיתי בכל כוחי זה רק הכאיב לגרוני, ולא הוציא שום קול ,למה אני לא יכולה לעשות את זה ?!?!

רסיסי הלב Where stories live. Discover now