פרק 5

160 18 5
                                    

הודעה חשובה בסוף הפרק !

״דוקטור ווילסון, הנה האוכל״ קול של אישה אמר , אני באמת מריחה ריח של אוכל, מה זה? זה עוף? ״תודה״ זה הקול הצרוד , הוא דוקטור? איפה אני ? אני בבית חולים?
״איך את מרגישה? יותר טוב?״ סובבתי את ראשי לעבר הקול, זה קצת הכאיב אבל התרגלתי לזה ,אז זה נהייה יותר קל ״כ..ן״ ״אני רוצה שתנסי לאכול טוב? ״ שאל ״בסדר״ הרגשתי את ידו על גבי התחתון מרימות אותי בשביל להישען על משענת המיטה לפחות זה מה שהרגשתי זזה. פתחתי את פי בשביל לקבל את האוכל , גם לפתוח את הפה נהיה יותר קל . אני מקווה שהכל יסתדר עם הזמן, הלוואי, וגם העיניים שלי, אני לא מבינה למה אני עדיין רואה רק חושך?!?! הוא הכניס לי חתיכה של עוף בעזרת מזלג זה לפי מה שהרגשתי...
למרות שהחתיכה הייתה קטנה היה קשה לי ללעוס אותה ״זה בסדר , אני מחכה , תלעסי לאט לאט ״ עשיתי את מה שהוא אמר, זה היה עדיין קשה אבל יותר טוב וכך הוא המשיך להאכיל אותי לאט לאט.
הוא הביא לי לשתות אחרי שסיימתי סוף סוף לאכול ״תנסי עכשיו להגיד משפט שלם״ הוא ביקש ״מה..שמך?״ שאלתי  ״נייתן״ שם יפה חשבתי לעצמי .
״למה אני בבית חולים ?״ שאלתי בקול יותר חזק עכשיו עם חשש , למרות שידעתי כבר את התשובה... ״עברת תאונה ״ הוא אמר בקול עצוב , אז זה נכון? התאונה זה לא סתם סיוט , הכאיב לי לשמוע את זה בקול . רציתי כל כך לשמוע שזה רק חלום .
״למה אני ישנה הרבה ... אם הייתי בתרדמת רק חודש וחצי ?״ התנשפתי בגלל המשפט הארוך ״עברת כמה בדיקות וניתוח , זה החליש את הגוף שלך ״ אמר
אם אני עברתי ניתוח בזמן שהייתי עם ליטם באוטו אז איפה הוא? הוא בסדר? הוא גם הובא לכאן? ומה יהיה עם החושך שיש כאן כל הזמן ? למה חשוך? וליאם איפה..״ הוא קטע אותי ״ זה מספיק את צריכה לנוח , איבדת יותר מידי כוח ״ הוא עזר לי לשכוב ״אבל...״ ״אלנה לישון ״ הוא יודע את השם שלי ?!?! למה אבל? אני רוצה לדעת מה עם ליאם ? ואם הוא בסדר? אני מרגישה את זה , את החושך שממלא אותי ,אני מרגישה שמשהו רע קרה לו. ועם כל המחשבות האלה איבדתי את עצמי בשינה עם אותו סיוט מתמשך....

אני יכולה להעלות פרק יותר מהר רק תגיעו למטרה שזה 50 צפיות

רסיסי הלב Where stories live. Discover now