פרק 4

168 16 15
                                    

מצטערת שהפרקים קצרים

התעוררתי על ידי הרגשה של יד שרירית שהחזיקה את ידי ברכות , רציתי כלכך לדעת מי זה אבל כמו בימים האחרונים לא הצלחתי לראות כלום , רק חושך הכל שחור. רציתי לסובב את הראש לעבר אותו אדם , אבל זה הכאיב לצווארי , אז הפסקתי לנסות ״זה אני״ זה אותו בנאדם ״ישנת שעתיים ומשהו אחרי שהצלחת להוציא קול מפיך״ מה? הוא נשאר כאן כל הזמן שישנתי ? ״תנסי לפתוח את הפה בשביל לשתות מים״ סוף סוף מים ,אני מרגישה שהגרון שלי כלכך יבש. פתחתי את פי לאט והרגשתי משהו צמוד לפי זכוכית קרה , זה כוס. ואז הרגשתי את המים נכנסים לפי ואת ידו של אותו אדם תחת סנטרי, הוא משקה אותי. המים היו קרים ונעימים באותה מידה , שתיתי לאט כי זה הכאיב לגרוני. עבר זמן מאז שהכנסתי משהו לפי , כלכך שימח אותי להרגיש שגרונו מתחיל לחזור לעצמו והיובש מתחיל להיעלם .
כשסוף סוף סיימתי לשתות הוא הרחיק את הכוס מפי ועזב את סנטרי ״תנסי להגיד משהו עכשיו״ בלעתי רוק פתחתי את פי בשביל לדבר אבל לא יצא כלום ואז הרגשתי אותו מחזיק לי את היד כמו בפעם הקודמת ״אני איתך, אל תוותרי״ אני באמת רוצה אני צריכה לעשות את זה ! ניסיתי בכל כוחי ״א..ני״ יצא לי קול חלשלש , אבל לפחות הצלחתי להגיד משהו ״זה היה טוב ״ הוא מנסה לעודד אותי חייכתי מהמחשבה הזאת ״אני מבטיח לך שזה עוד ישתפר״ קולו היה רך וכנה ,אני מקווה שזה באמת יקרה ״תודה״ הצלחתי להגיד את זה יותר טוב . אני מרגישה שקולי מתחיל להשתפר מלחישה ליותר חזק. הזרועות שלו חיבקו אותי רך, כאילו אני שברירית ואם הוא יחבק אותי יותר חזק אני עלולה להישבר ״אני כאן לידך תמיד ״ הבטיח, הוא השכיב אותי על המיטה ״תנוחי״ אמר , הוא עזב כשכולי מרגישה עייפות בכל איבר בגופי , וכך נרדמתי מהר .

להצביע !!!

רסיסי הלב Where stories live. Discover now