העולם שלי

האהבה שהרכיבה את כל השברים

"אנו משנים את כף ידנו כשאנו מניחים אותה בכף יד אחרת"
פול אלואר

כשהעיניים מביטות אחת בשנייה,
היא יודעת.
זה עומד לקרות.
כשהשפתיים נוגעות אחת בשנייה,
היא מבינה.
זה הכי טוב שיכול להיות.
כשהידיים נפגשות
ומלטפות
ונוגעות
ומורידות עוד שכבה של החומה,
מורידות עוד שכבה של הבגדים,
היא מרגישה.
היא הכי חשופה שאפשר.
כשהמילים נאמרות ונחקקות בזיכרון אחר,
היא משחררת.
היא הופכת לעצמה.
כשהלילה בא והן מסתובבות ונפרדות,
גם אם זה רק ללילה,
גם אם זה לא הסוף,
היא נלחצת.
היא מפחדת שהכל ייסגר.
היא מבועתת מהאפשרות שהלב שלה יישבר.

מצטערת שלקח לי הרבה זמן, היה לי משבר כתיבה קטן ובגלל זה לא הספקתי להעלות משהו שאני חושבת שהוא טוב מספיק...
אני לא ממש בטוחה עד כמה אני אוהבת את השיר הזה אבל היה לי חשוב להעלות אותו סתם בשביל שתכירו קצת יותר מי מסתתרת מאחורי השירים שאתםן קוראיםות (AKA אני) אוהבת אתכםן ותודה על כך שאתםן מקדישיםות זמן בשביל לקרוא את השירים שלי❤