העולם שלי

ריקנות

שאלת,
מה החלק המפחיד ביותר?

עניתי,
החלק המפחיד ביותר הוא לא ההרגשה של חוסר השליטה,
שחודר מבעד לעצמות כשהעבר מכה בך,
או הצעקות שגורמות לך לשנוא את עצמך,
או הפחד שהלב שלך הולך להתפוצץ למיליוני חתיכות.

החלק המפחיד ביותר
הוא הרגע הזה שבו אני מצליחה לחשוב,
מבעד לכל הקולות,
מעבר למראות שחולפים מול פניי.
ברגע אחד שאני מגיחה מתוך העבר שלי
לנגד עיניי,
ומצליחה פעם אחד לשמוע את עצמי חושבת.
ברגע אחד של טשטוש,
מתוך האפלה המדויקת,
שאולי הפעם,
תהיה הפעם שבה אני אשאר שם לנצח,
בצעקות,
בתחושת השיתוק,
בנשימה שהולכת ומתקצרת.
ואני אפילו לא צועקת,
כי האמת היא שכבר לא אכפת לי.