I Fell In Love With A Prince

פרק 9 - אין דרך חזרה

יום שישי, כעבור חודש וחצי

בן ואני כבר חודש וחצי ביחד. אני כל כך אוהבת אותו ואני כבר רוצה שהוא יכיר את אמא שלי ואני אכיר את ההורים שלו.

"זה רק סוף שבוע, בן!" אמרתי לו במדשאות מחכה לאמא שלי "נתראה בראשון בערב, מבטיחה!"

"אני אתגעגע!" הוא אמר "קשה לי בלעדייך!"

"לך להורים שלך, תחייה כמו מלך! או במקרה שלך, נסיך!" אמרתי וצחקנו.

באתי לנשק אותו אבל ראיתי את המכונית של אמא שלי מתקרב והרחקתי אותו.

"היי מתוקה שלי!" היא אמרה דרך החלון הפתוח.

"היי אמא!" אמרתי לה "ביי בן!" חיבקתי אותו ונכנסתי לאוטו עם התיק הקטן שלי שהיה עם תיק רחצה, כסף, מטען לטלפון וטלפון.

"מי זה היה?" אימי שאלה אותי כשיצאנו משערי הפנימיה "זה לא בן הנסיך? הוא ממש דומה לו.."

"זה כן.." אמרתי והיא הופתעה.

"הוא לומד בפנימיה?! תמיד חשבתי שאסור לו לצאת מהארמון.. מאיפה את מכירה אותו?"

"אממ..." לא ידעתי אם לומר לה או לא "הוא איתי במוזיקה ו..." הסמקתי ולחשתי "הוא חבר שלי.."

"הוא חבר שלך?!" היא עצרה את המכונית בשניה מרוב הפתעה.

"כן.. כבר חודש וחצי.." אמרתי.

"לא יכולת לספר לי?" היא המשיכה לנסוע וצחקה.

"לא יודעת, הוא פשוט לא עלה בשיחה.." גיחכתי ממובכות.

נקודת מבט בן:

סקיילר נסעה והשאירה אותי במדשאות מחכה ללימוזינה שתיקח אותי לארמון.
הגעתי ונכנסתי פנימה.

"היי אמא, היי אבא!" אמרתי כשהם עמדו מולי.

"שלום, בן דארלינג!" אימי אמרה ונתנה לי נשיקה.

"שלום לך, בן." אבי אמר בקול קר.

"כיף לחזור הביתה!" אמרתי בציניות והתחלתי ללכת לחדרי לדבר עם סקיי.

"בנג׳מין, דארלינג, יש לנו אורחים היום אז תתלבש יפה!" אימי אמרה והמשכתי ללכת.

"אמא ואבא," חזרתי אליהם בכעס ואמרתי "זה כיף לחזור הביתה, לפאקינג ארמון הזה, אחרי שבועיים וההורים שלי לא באים לקחת אותי!" הלכתי לחדר בכעס.

"בנג׳מין, תשמור על השפה שלך!" אימי אמרה והסתובבתי אליה.

"תפסיקי לקרוא לי בנג׳מין, אמרתי לך את זה מלא!" התחצפתי אליה.

"בן, תזהר ממני! אל תדבר לאמא שלך ככה!" אבא שלי אמר.

"כשתתחילו לאסוף אותי מהפנימיה פעם בשבועיים, אני אפסיק!" אמרתי והלכתי לחדר שלי בכעס.