"מה הולך פה?" שאל אורי מופתע מנוכחותו של לואי לואי מייד שחרר אותי מהחיבוק והולך ללחוץ את ידו של אורי "מה אתה עושה פה בתשע אתה לא אמור היתה לחזור ב00:00?" שאלתי מתעלמת משאלתו "לא קיבלת את ההודעות שלי?" "ת'אמת לא הספקתי לקרוא" אמרתי לו במשיכת כתפיים "ועכשיו חזרה לנושא מה לואי עושה פה?" שאל "באתי לבדוק אם היא בסדר" ענה לואי במקומי "ליראות שהיא בסדר?" שאל את לואי בהרמת גבה "אולי נשב?" הצעתי ולואי הנהן ואורי בא בעקבותינו לכיוון המטבח לואי ישב על ידי ואורי ממולנו "היום כמעט נאנסתי ולואי הציל אותי" אמרתי בקול חלש עיניו של אורי ניפערו "מה?!" שאל כלא מאמין לואי הנהן ודחף אותי להמשיך "היום כשסימתי ללמוד מייק אסף אותי ו הזמנתי אותו להיכנס אלינו והוא ניסה" "אני פאקינג הולך להרוג את החלאה הזה"אמר אורי קוטע אותי וקם בעצבנות מהכסא כך שהכסא נופל אחורה חייכתי חיוך קטן והוספתי "לואי כבר טיפל בזה" לאחר שסיפרנו לו את כל מה שהיה ואיך לואי הגיעה והציל אותי "אני פשוט לא מאמין תודה לואי שעזרת לאחותי" אמר לו בכנות הנראתה מעיניו "אורי יש עוד משהו" אמרתי "עוד?" שאל לא יודע מה זה הנהנתי והבטתי בלואי "אני ואלה ביחד" אמר אורי פער את עיניו "מה פאקינג אלה את יוצאת עם גבר שגדול ממך בחמש שנים טובות ואפילו גדול ממני ואני אחיך הגדול" "כן וראינו מה היה עם סתם בחור בן גילי!" אמרתי עם דמעות בעיני "למה אתה לא מקבל את זה?" שאלתי בולעת רוק הוא שתק לאחר כמה דקות שניראו כמו נצח התחיל לדבר "אני...אני יודע" הודה "יודע מה?" שאלתי מתחממת עליו "אני יודע שליפני חצי שנה או יותר את ולואי..." אמר עוצר ומביט על לואי "אני יודע שהיה בינכם משהו ואני זוכר שכשהוא עזב את היית ממש פגועה ואני פוחד אני לא רוצה שאחותי הקטנה תפגע שוב" אמר מביט לתוך עיני וקמתי לחבק אותו "אני מבטיח שלא אפגע בה שוב אני מבטיח" הבטיח לואי לאורי "אני מקווה שכך" אמר אורי וחייך לעברנו "בהצלחה לכם!" אמר מחייך ואני ולואי הבטנו זה בזה קורנים מאושר "עכשיו אני עפתי לישון עבר עלי יותר מידי בשעות האלו" אמר ונעלם במהירות מהאופק "כן כדאי שבאמת אני ילך כבר גם אני את צריכה לנוח וכך גם אני" לואי אמר והנהנתי "אני אוהבת אותך" אמרתי מחבקת אותו חזק הוא נישק אותי כל שפתי וברך אותי ברכת לילה טוב ונסע אבל לא ליפני שווידא שנעלתי את הדלת עליתי לחדרי ובאמת שעבר עלי יום מעייף נשפכתי ונרדמתי במהירות מחוייכת
pov:לואי
בערך בשעה עשר יצאתי מביתה של אלה נכנסתי לרכב רק אחרי שוודאתי שהיא נעלה את הדלת היא בד"כ שוכחת וזה ממש מדאיג אותי את הנסיעה חזרה העברתי במחשבות על כמה שאני כל כך מאושר השגתי אותה היא שלי סוף סוף אני כל כך אוהב אותה אני הכי בר מזל בעולם כשהגעתי לדירה של הבנים ושלי שאנחנו חולקים בלונדון בזמן שאנחנו עובדים כי זה קשה לסוע כל יום מרחקים גדולים אז אנחנו גרים בווילה ענקית שההנהלה ממנת
נכנסתי לבית והתקדמתי לסלון בו ראיתי את זאיין וליאם צופים באותו הסרט מאז שעזבתי הם כ"כ שקועים בו שזה מפחיד הסתובבתי משם והלכתי לבדוק איפה השאר ראיתי את נייל והארי במטבח נייל אוכל והארי באחד מהאייפונים שלו "וואו לואח איזה חיוך ענק רוצה לספר משהו? " אמר הארי מרים את ראשו מהאייפון ומתמקד בי "יש לי חברה" אמרתי מאושר "כל הכבוד אחי" נייל עצר ממלאכת האכילה וברך אותי והארי משך אותי למעלה "טוב חבר תתחיל מי זאת? יפה? וכמובן הכי חשוב זיון טוב?" שאל במהירות "זאת אלה" אמרתי "זאת שבגללה היתה בדיכאון? אחותו של חבר שלך? זאת שפגשנו פעם אחת בננדוס?" שאל בבת אחת ואני הנהנתי "לואי היא צעירה בשבילך" אמר "ששש מישהו אומר משהו על הזקנות שלך" אמרתי צוחק והוא בייחד איתי "אבל חשבתי שאמרת שיש לה חבר" אמר הארי והנהנתי "היה לה חבר" עניתי מדגיש שהיה "מה לא הבנתי" התבלבל הארי "טוב תקשיב נכון עזבתי היום את החזרה באמצע..." אחרי שסיימתי לספר לו הוא היה בשוק ותפח לי על השכם "כל הכבוד אחי" אמר בכנות ואני חייכתי שמענו צעדים של ריצה במזדרון שבין החדרים ויצאנו ליראות זה היה נייל שרודף אחרי זאיין וליאם תאמת שאני כל כך עייף שפעם ראשונה לא עניינו אותח שטוית צעקתי לכולם להיות בשקט ניכנסתי לחדר התקלחתי במקלחת הפרטית שלי לאט אחרי מקלחת ארוכה עטפתח במגבת את פלג גופי התחתון ויצאתי נעמד מול הארון לוקח בוקסר אדומים עם פס שחור וציור של דרקון עליהם והחלקתי אותם על גופי עליתי למיטה ניכנסתי לטוויטר וצייצתי על כמה שאני מאושר היום וראיתי כל מיני תגובות של מה מיוחד היום או גם אנחנו אני אוהבת אותך לואי ועוד של תעקוב אחרי עקבתי אחרי חמישים מעריצים בערך ועזבתי את הפלאפון מכבה את האור והולך לישון אבל ליפני זה לקחתי שוב את הפלאפון ושלחתי הודעה
לmy prances:
"לילה טוב לאב אוהב אותך ♥"
עזבתי את הפלאפון לאחר חמש דקות מבין שהיא כבר ישנה ונירדם
אוקי אז זה הפרק מקווה שאהבתם תגיבו ותצביעו love you:*
