בבוקר התעוררתי לבדי אורי כבר נסע לשלושה ימים מטעם העבודה זאת אומרת שהבית לרשותי כולו
התארגנתי במהירות לבית הספר לבשתי שורט ג'ינס וחולצה גזורה נופלת בצבע שחור נעלתי אולסטארס שחורים וירדתי למטה מכינה לי נס ולוקחת חטיף שוקולד ויצאת במהבית בזמן שאני מחכה למונית
הגעתי לשערי בית הספר לקחתי נשימה ארוכה ונאנחתי נכנסתי לכיתה ראיתי ולא ראיתי את אליס אבל התיק שלה היה חיפשתי בין התלמידים אולי אני לא מבחינה בה אבל היא לא ניראתה לפתע היא ניכנסה לכיתה לוקחת את תיקה ויוצאת במהירות "אליס!!" קראתי מאחוריה מתיחלה לרוץ לעברה אך היא חא עצרה הבטתי לאחור ראיתי את המורה ניכנסת לכיתה אבל לא היה לי איכפת הלכתי אחריה ממשיכה ליקרוא לה אך היא מתעלמת רצה היא יצאה כבר משערי בית הספר ואני מאחוריה הדבקתי את הקצב שלה ותפסתי בכתפה "אל אליס מה קרה למה את בוכה?" שאלתי מתנשמת מעט מהריצה והיא רק הביטה בי עיינה דומעות אך מילה לא יוצאת מפיה היא לפתע שותקת לא כהרגלה חיבקתי אותה רק חיבוק בלי מילים נתתי להתפרק "ששש בואי" לחשתי מובילה אותה אל המונית שעצרתי ולקחה אותנו לביתי
קחי הגשתי לה כוס מיים קרים היא הנהנה תודה בראשה לוגמת אט אט מכוס הפלסטיק את הנוזל השקוף הצעתי לה חיוך מנחם התיישבתי על ידה כף ידי על ירכה משדרת לה שתיקח את הזמן "הכל בסדר" אני לוחשת לה מעבירה לה טישו שהבאתי מראש כדי שתנגב את דמעותיה "את רוצה לדבר על זה?" שאלתי אותה על אף שאנחנו מכירות זמן קצר אבל ניקשרנו היא הפחה להיות חברתי הטובה וכך אני לה היא פצתה את פיה כדי לומר משהו אבל סכר דמעותיה פרץ שוב "אני בהריון" אמרה מניחה את כפות ידייה על פניה וממשיכה למרר בבכי עם ידי אני מציירת לה מעגלים בגב בכדי להרגיע "איך? זאת אומרת ממי?" שאלתי לא מבינה "זה מדור" עייני נפערו "דור מהכיתה? חבר של אלי?" שאלתי בפליאה כלא מאמינה היא רק הנהנה בשקט "את בטוחה?" שאלתי הפעם ברוך "כן אני בטוחה שהוא האב לא שכבתי עם אף אחד חוץ ממנו" אמרה ממשיכה לבכות הנדתי בראשי לשלילה "לא זאת לא השאלה כאילו זה גם אבל התכוונתי את בטוחה שאת בהריון?" "כ..כן עשיתי בערך חמש בדיקות הבוקר בבית הספר כדי שלא יגלו בבית אני כל כך מטומטמת" מיררה בבכי "לא את לא ששש" אמרתי לוקחת אותה לחיבוק מרגיע "מה את...אממ..מה את הולכת לעשות בקשר לזה?...את לא תפילי אותו?" שאלתי באי נוחות עם תקווה בקולי שלא תפיל "אני לא יודעת" פלטה אנחה קולה חלוש וכמעט לא נשמע "אני צריכה לחשוב על זה" הנהנתי מחייכת מכך שמוכנה לשקול זאת ולא להרוג תינוק חסר ישע טרם נולד "מה משך ההריון?" שאלתי אותה אך היא משכה בכתפיה "אני לא יודעת אנחנו היינו בייחסים אינטימים כבר תקופא ארוכה אני צריכה ללכת לרופא" "הוא לא יודע מזה!? נכון?" שאלתי "וגם לא צריך לדעת!" קבעה "אלה...את תוכלי לבוא איתי לרופא עכשיו?" מלמלה תחת נשימתה "הכל בשביל החברה הטובה שלי" אמרתי מתרוממת מהספה ומושכת אותה לעמידה "לכי שיתפי את פנייך" שלחתי אותה לחדר האמבטיה
"אני בהריון בחודש שני" אמרה לי לאחר שיצאה מחדרו של הרופא "אני עוד יכולה לעשות הפלה עדיין" אמרה ופני נפלו "אבל אני אתייעץ עם אמי מה לעשות לגבי זה תודה אלה את חברה מדהימה אני חושבת שאני ילך לדבר על זה עם אמא שלי תודה לך" אמרה מחבקת אותי בחוזקה אמרה עוצרת מונית ונוסעת לביתה ואילו אני הלכתי ברגל לביתי בכל זאת גרתי בסמוך להכול אז לא היה צורך בלקיחת מונית תחבתי את האזניות לאזני מגביה את השירים לווליום גבוה וצועדת הרוח הקלילה והמוזיק עוזרים לנקות את הראש מהסיפור שחוויתי עכשיו אני כל כך מקווה שאליס תהיה שלמה עם בחירתה לא משנה במה תבחר
