כל כך התגעגעתי לטעמו של לואי להרגשה של הלשונות שלנו משתרבבים אחת בשניה הוא התחיל להדק את גופו לשלי מחזק בי את אחיזתו 'התגעגעתי' מלמל לאוזני כשהיתנתקנו בשביל לנשום הוא בא לנשק אותי שוב אך הפעם עצרתי
בוקר:
זהו בוקר שישי השעה רק 9:00 אני לא מבינה למה קמתי עכשיו בכלל? התיישבתי על המיטה ותפסתי בראשי מאורעות האתמול התגלגלו בראשי דמועות צפו בעיניי לואי לא יזכור הוא היה שתוי אבל זה בערך מה שרציתי צד אחד בי היה משתוקק לכך שיזכור ואילו צד שני מתפלל שלא
קמתי לבסוף ממיטתי ויוצאת לחדר האמבטיה לשטוף את פני כאשר סיימתי להתרענן ירדתי למטה למטבח להכין משהו לאכול "בוקר טוב" אמרתי לאורי שהיה עסוק בלדבר בפלאפון שלו הוא הנהן לי בתגובה מצביע על כך שהוא בשיחה הנהנתי לעברו וקברתי את ראשי במקרר מחפשת אחר משהו טעים
לבסוף שלפתי מעדן פרילי עם חתיכות תות בתוכו התיישבתי והתחלתי לאכול שבאמצע ראיתי את אורי מתיישב מולי "סוף סוף סיימת את השיחה?" שאלתי אותו " כן, סוף סוף"אמר צוחק "חבל שלא באתי למסיבה אתמול או שלא היה משהו?" שאל " תאמת לא יודעת מה להגיד לך איך היה עזבתי די מוקדם" עניתי מושכת בכתפי "טוב עזוב תמסיבה מתי תעוף לי מהבית" אמרתי צוחקת ומכניסה עוד כפית מהמעדן לפי ומתענגת על חתיכות התות הקטנות "היום כבר העברתי הכל כמעט נישארו רק הבגדים" אמר "ילה לעזור לך כמה שתלך מהר יותר ככה אני חופשיה יותר ואז אני יזמין את החברים שלי ונעשה פה אור..." "לא רוצה לישמוע תפנטזיות שלך" אמר קוטע אותי ושנינו צחקנו למרות ההומור הכחול שלי אני עוד בתולה 'הבתולה הקדושה' כך מיי מכנה אותי מכיוון שאני היחידה מכל התיכון שעוד בתולה וזה לא בגלל שאין לי מישהו אלה כי אני פשוט לא ממהרת כל כך 'מחכה לנסיך שלה' היא צוחקת עלי בפניו של שאיין
אחרי שאורי עזב השעה היתה אחת בצהריים ומה יש לעשות אם לא מרתון בובספוג בדיוק כשבאתי להדליק את הטלוויזיה נישמעו דפיקות בדלת "הי" אמרה מיי כשאני פותחת לה את הדלת "מיי? השעה אחד ואת אחרי מסיבה ממתי את מתעוררת כך?" שאלתי עם טיפת הומור "בואי" אמרה מזמינה עצמה להיכנס, סוגרת את הדלת ומושכת אותי לספה בסלון
