סורי שלא העלתי הרבה זמן מקווה שתהנו
"לואי!?" שאלתי מבולבלת "אני מצטער אבל היינו צריכים להפסיק ליפני אז אני אממ...במקלחת" צחק מעבר לדלת חדר האמבטיה "איכ' בו באר אל תגיד לי שאתה..." "אם את מתנדבת לעזור לי אז את מוזמנת" אמר קוטע את דברי הסמקתי כמו עגבניה וחום פשט בגופי אני שמחה שלדת מפרידה בינו והוא לא יכול לראות אותי "אממ...טוב עפתי למקלחת" אמרתי במהירות ונחלצתי מהמצב המביך שנקלעתי אליו נכנסתי לחדר האמבטיה שבתוך חדרי פושטת את בגדי ומדליקה דוש שהמיים יתחממו להם בנתיים בודקת את המיים אם הם הגיעו לטמפרטורה הרצויה ולאחר מכן נכנסת חיוך מטומטם פרוש על פני כשעלה במחשבתי לואי בחדר האמבטיה ערום חתיך וסקסי וואי אמאא מה קרה לי אני צריכה להגביל את המחשבות שלי לפני שהמסכן יבהל ממני אוך כמה שאני אוהבת אותו
"או פאקינג גאדד לואיי!!" צעקתי כשגיליתי שעכשיו אמצע הלילה והועפתי מהמיטה שלי על ידיו קמתי מהרצפה רואה שהוא על גבו פרוש באלכסון על כל המיטה עדיין ישן על אף שרציתי לנקום בו על שהפיל אותי לא יכולתי הוא כל כך מלאכי ומתוק כשהוא ישן אז סלחתי לו הזזתי אותו מעט והנחתי את ראשי על חזהו וחזרתי לישון
"אתה יודע שאתה יושן ממש חזק בלילה" ידעתי את לואי כשהכנו יחד ארוחת בוקר "למה את אומרת את זה פתאום?" שאל ונימת בילבול נשמעת בקולו "אתה העפת אותי מהמיטה באמצע הלילה ודי דפקתי צעקה אבל בוא נגיד לא הזיז לך" אמרתי ועל פניו ניראה חיוך שמראה שהוא מופתע "מצטער בייב" אמר נושק ללחי בזמן שאני חותכת את המלפפונים לסלט הירקות "זה בסדר לישון על החזה שלך יותר נוח מהמיטה" אמרתי שולחת לו חיוך מסנוור "אני שמח שהיה לך נוח כי לא הבנתי למה קשה לי לינשום מסתבר שישנה לי פרה על הריאות" אמר צוחק "לפחות פרה שאתה אוהב" אמרתי מוציאה לו לשון ומצחקקת בעצמי
***
"הוא לא מוכן לקחת אחריות על מעשיו הוא בעצם די ברח לפי מה ששמעתי מאלי הוא עזב את בית הספר אז אין לי מה לעשות אני עוזבת גם" אליס נשפה בעצב מצדו השני של הקו "אבל..אבל-" התחלתי לומר אך נקטעתי על ידה "בלי 'אבלים' אלה אף אחד לא יכול לשנות את דעתי!" התפרצה כניראה ההורמונים שלה התחילו ליפעול מוקדם מהצפוי נאנחתי "אוקי אל (קיצור לאליס) אני מצטערת" "זה בסדר תודה על שהית חברה טובה אלה אבל אני עוזבת וזה סופי" אמרה ברוגע שהיה נדיר לשמוע ממנה אחרי כל הזמן שעבר אני פשוט לא מאמינה לאן כל מה שהיה מוכר לה השתנה באופן דרסטי אבל אלו החיים וככה זה עובד
"אני מבינה שאתה יודע הכל" לחשתי לאלי שישב ליידי בזמן השיעור האחרון שלנו "יודע הוא היה החבר הכי טוב שלי ידעתי עליו הכל כמעט" אמר ממלמל את המילה האחרונה "כן זה די מבאס שהחבר/ה הכי טוב/ה שלך עוזב/ת" אמרתי נאנחת וכך גם הוא השעה האחרונה עברה לאט בהתחשב בכל המאורעות ובכך שאלי הועף מהכיתה והשיעמום היה נוראי
"אוף זה יום מ-ת-ס-כ-ל!" נאנחתי לתוך הפלאפון שלי בזמן שאני נוחתת על הספה בסלון "ספרי לי על זה לאב" לואי צחקק צחוק מריר מצדו השני של הקו "מה קרה בייב?" שיניתי את הטון שלי בדאגה "לא זה באמת לא כזה סיפור בייב יש לי אממ...לנו" תיקן את עצמו "שיחה חשובה" המשיך את דבריו באנחה כבדה שגרמה לי להיות עצבנית וקופצנית עוד יותר מרגישה שה'שיחה' הזאת לא בדיוק הולכת להיות נעימה "אוקי בס..בס-ד-ר" גמגמתי "ניפגש כשאני יסיים בי לאב" אמר שולח נשיקה דרך הקו שגרמה לי להסמיק על אף שהוא אינו כאן "בי לאב" אמרתי שולחת לו גם נשיקה ומנתקת
זה באמת יום מתסכל והוא אפילו עוד לא נגמר גנחתי בכעס מרימה את גופי הסחוט אל מקלחת טובה להרגע לנוח מעט ולחכות לבוא של לואי
"אז על מה רציתה לדבר?" שאלתי את לואי כששנינו יושבים במטבח מסביב לשולחן עם ארוחת ערב מוקדמת שהכנתי בזמן שחיכיתי לבואו של לואי "אממ...אני לא בדיוק יודע איך להגיד את זה" אמר נאנח לקחתי את ידי בידו וחייכתי אליו "דבר לאב הכל בסדר?" הוא הניד את ראשו לביטול דברי ולבסוף אמר
"מההה?" שאלתי המומה עם דמעות בפני בזמן שעזבתי את לואי במטבח לבדו רצה לחדרי
אני מקווה שאהבתם אשמח לתגובות והצבעות :)
