pov:לואי
עברו כבר שלושה ימים מה'הפסקה'שלנו כל שלושת הימים שעברו לא הרגשתי כמו עצמי עד שחשבתי שמשהו מסתדר לי הוא התפקשש אני בדיכאון סיימון הקפיא לנו את ההקלטות והוא אמר שעד שאני לא חוזר לתפקד אני בחוץ הבנים מנסים לעודד אותי ובקושי מצליחים זה מוזר להם בדרך כלל אני זה שמעודד זאת פעם ראשונה שאני כל כך מתוסכל לא ניסיתי להתקשר לאלה וגם היא לא ניסתה הרגשתי פגוע המילה הפסקה משמעותה פרידה זה כל כך כואב היא פחדה לתת לי את הלב אבל לקחה את שלי לקחה ושברה אני לא יודע מה לעשות "נו הארי תנסה שוב" שמעתי לחשושים מבעד לדלת "כבר עברו שלושה ימים חייבים לעזור לו" שמעתי את זאיין "יש לח רעיון" קולו של נייל נשמע הדלת נפתחה בחבטה שהקפיצה אותי כל הבנים עמדו מולי "קום! תתלבש! ורד למטה!" ציוו אך לא עניתי בהיתי בהם הם שמו לב לכך והתקדמו אלי והפילו אותי מהמיטה והתחילו להפשיט אותוי צחקתי בגלל הסיטואציה המוזרה הזאת "הצילו אונס!!" צעקתי וכולם צחקו "סוף סוף הוא צוחק" הבנים דיברו עליי בגוף שלישי "אני כאן" אמרתי כדרך אגב והם ארבעתם משכו בכתפיים "טוב תעזבו אותי אני יתלבש לבד" אמרתי והם קמו ממני וגחכו ובאו לצאת מהחדר "ותרד לבד!" ליאם הזכיר והנהנתי
*
טוב קמתי בבוקר עם הנג אובר ערום לצידי שוכבת בחורה שאני לא מכיר כנראה אחת מהמועדון הערתי אותה ושלחתי אותה מהבית היה ניראה על פניה שנפגעה מהיחס הקר שקיבלה ממני על הבוקר אבל זה לא מעניין מה שחשוב האם הפפרצי תפסו אותנו חוזרים חוזרים בייחד אל הבית של הבנים ושלי כי אם כן
*
"כי אם כן זה פאקינג לא מעניין אותי זאיין היא זאת שהרסה היא זאת שלקחה 'הפסקה'" אמרתי בלגלוג את המילה הפסקה "אבל היא באמת צריכה זמן היא כמעט נאנסה!" "ואני אני הצלתי אותה אני פאקינג תמיד שם בשבילה הבטחתי לא לפגוע בה אבל היא פגעה בי ושברה לי את הלב" אמרתי דמעות זולגות מעייני כשאני וזאיין יושבים במטבח מוקדם בבוקר אחרי ששתינו שתיים או שלוש כדורי אקמול שיעבירו את ההנגאובר הנוראי הזה כולם עוד ישנו בשקט הם כנראה היו כל כך עייפים שהצעקות שלנו לא העירו אותם "אני מצטער אחי אבל זאת גם לא דרך להתגבר על זה ככה אני יכול לעזור לך זיון מזדמן לא יעזור להשכיח אותה אתה צריך למצוא מישהי אחרת!"
pov:אלה
"כן אני שניה מגיעה!" צעקתי על אליס מעבר לקו הפלאפון שתפסיק לשגע אותי "אליס הינה את אני רואה אותך עצרי במקום וחכי לי" סימנתי עם היד בי לאורי ויצאתי מהרכב ממשיכה בשיחה עם אליס "תסתובבי...לצד השני" אמרתי נאנחת וכאשר היא תפסה אותי בזוית ראיתה ניתקתי והתקדמתי אליה בזמן שהיא נופפה לי חיבקתי אותה ונישקתי אותה בלחי "טוב ספרי מה פספסתי ביום שלא היתי" אמרה בדרכנו לכיתה "אה לא הרבה" משכתי בכתפי והמשכתי "סה"כ עליתי למורה למתמטיקה על העצבים והועפתי משיעור צרפתית כי איחרתי היתה לי שיחה מרגשת עם אלי ניפרדתי מלואי" אמרתי בנונשלנטיות בקולי והמשכתי לעבר הכיתה עד שקלטתי שאליס לא על ידי הסתובבתי לאחור רואה אותה עומדת במקום בוהה בי עם פה פתוח "פאקינג את משוגעת בואי נבריז מהשעות הראשונות לטובת שתספרי לי הכל" אמרה מתקדמת לעברי "ואולי לא" השבתי בעוקצנות "נוו אלה ירעהה" צחקתי וניכנסתי לכיתה אליס התיישבה ליידי מנסה כמה שיותר לשמור על פרצוף זעוף שלא מצליח לה ושתיינו פורצות בצחוק לא רצוני "בוקר טוב" סידני המורה המחנכת ניכנסה בברכת בוקר טוב והביטה באליס ובי ומייד השתתקנו היא נחמדה והכל אבל סידני יודעת גם להיות מפחידה כשצריך לפני תחילת השיעור היא העבירה אותי מסידני לסוף הכיתה לייד אלי ואת דור שישב לייד אלי לייד אליס במקום שלי "הי" אמרתי לאלי מתיישבת ליידו אבל הוא התעלם ממני "הי מה יש לך?" שאלתי לוחשת "לא חייב לך הסברים!" אמר מתרומם במהירות ויצא מהכיתה סידני הביטה בדלת ולאחר מכן בי במבט חוקר וכך גם כל הכיתה באמת שאין לי מושג מה יש לו אז "רוצים פוסטר" צעקתי וכולם הסתובבו והשיעור התנהל כרגיל
לאחר שהשיעור נגמר קמתי ממקומו של דור וחזרתי למקומי "מה זה היה בשיעור...לא כאילו מה הקטע שלו?!" אמרתי בכעס נדחפת לכסא שלי מביטה באליס היא משכה את כתפיה כלא יודעת לוקחת ביס מהקאפקייק שלה עם הקצפת הוורודה מלמעלה "לא יודעת עדיף תשאלי אותו" אמרה כשמבטה עובר ממני אל הדלת עקבתי אחרי מבטה וראיתי את אלי הוא התקרב אלינו והוא הביט בי ואח"כ לאחור ונישק אותי נישק אותי על השפתיים
