דמדומים-שונה מוקפא

יום אחד

המסעדה הראשונה? זה שם של מסעדה?

כבר יום שבת, עוד יומיים למפגש ואני לא יודע לאין ללכת, נראה שכולם חוץ מאליס כדי מרוצים מזה. בעיקר אסמה, היא פחדה עליי יותר מדי. לא יכולתי לכעוס עליה על כך שהיא לא רוצה שאני יפגע אבל בכול זאת...

אני ואליס עברנו על כול המסעדות בפורס אנגלוס, אין מסעדה ראשונה. זה לא יכול להיות יותר מדי מסובך. רנסמיי הביטה בי מצדו הני של החדר, למרות שאף אחד לא אמר למה כלום נראה שהיא יודעת בדיוק מה קורה.

אולי אתה מפספס משהו, אבא

רנסמיי רצה עליי וקפצה, תפסתי אותה וחיבקתי אתה קרוב עליי. היא הניחה יד קטנה על הלחי לי במבט מלא משמעות.

ראיתי בראשי כל דבר ראשון שרנסמיי עשתה בפעם הראשונה, הפעם הראשונה ששמה את הקול של בלה ושלי, הפעם הראשונה שבלה החזיקה אותה על הידיים, הפעם הראשונה שדיברה, הלכה, שיחקה...

הנדתי בראש, זה לא כול כך קל. רנסמיי המשיכה והתעקשה, הפעם הראשונה ששמה אותי מנגן בפסנתר, חג המולד הראשון, הפעם הראשונה שקיבלה מתנות, שפגשה את צ'רלי לראשונה..

חייכתי עליה, מזכירה כול כך את אימא שלה, עקשנית. טוב, מה יש להפסיד. חשבתי על הפעם הראשונה שהסעתי את בלה בפעם הראשונה, שהתנשקנו בפעם הראשונה, הלילה הראשון שבאתי לראות אותה ישנה, הפעם הראשונה שאכלנו יחד במסעדה... בפורס אנגלוס...

המסעדה הראשונה בפורס אנגלוס! הפעם הראשונה שהיינו בה ביחד!

תפסתי את המבט של אליס בחיוך גדול, היא כבר הייתה לידי גילתה אפה המסעדה הראשונה?

רק חייכתי וצחקתי, כולם הבזיקו עליי מבטים. מזמן לא ראו אותי מרומם רוח כל כך. אליס כמעט קפצה מאושר, הולכים לפגוש את בלה. אבל האחרים לא יודעים שאני יודע, רק ג'ספר שהרגיש את האושר שלי התחיל לחשוד.

אולי ניקח את רנסמיי אתנו? אליס הציעה.

ישר נסוגותי אחורה עם רנסמיי כתשובה ברורה ללא, אני לא יסכן את רנסמיי. בשום צורה, אבל נפלה עליי ההכרה, אני באמת חשבתי שבלה מסוכנת. לא היא לא! אני רק מפחד שאולי יהיו עוד נוטרים שלא יקבלו את זה בעין יפה זה הכול.

אליס הבינה ושקעה למחשבות היא ידעה שאני יגלה לה אפה המסעדה רק שאין לידנו עוד אוזניים מקשיבות, היא הררה איך בלה נראית עכשיו, עיניים כסופות או חומות? וגם שאלה אחת נשארה שנשארה בלי פתרון, איך בלה קוראת לעצמה?

יום עבר, נשאר רק עוד יום לפגישה עם בלה, אני לא יכול לעמוד בזה.