Big shadow

פרק 3.

פרק 3:תאוריות של החיים.

יש משהו בלעבוד כמלצרית,במיוחד בבתי קפה שכאלה.מגיעים
אנשים מכל מיני הסוגים,הגילאים,בדרך כלל את מופיעה ברגעים של שיחה,אז יש כאלה שמשתתקים ומחכים לרגע שתחלפי להם מהעיניים אחרי שהבאת את האוכל או אחרי שפנית אותו,ויש כאלה שממשיכים לדבר ומתעלמים מקיומך לא אכפת להם שתדעי את הבעיות הפרטיות שלהם,תגזימי להומור ולבדיחות הפנימיות שלהם יחד עם הריכולים הלא נגמרים.

למעשה את הסוג השני אני פחות אוהבת כי אני מרגישה שקופה
בעודי יודעת שאנני שקופה ומהפעם האחרונה שהתבוננתי במראה ראיתי בן אדם,בת אדם,אולי לא במידות דוגמנית אבל בת אדם,אך מצד השני הסוג הראשון גם לא להיט כי הם משתתקים בצורה אלימה ואילמת וגורמים לאווירה מוזרה סביב השולחן סלאש הבר שעליו הם יושבים,אני לא יודעת את מי אני
מעדיפה,שניהם לא משהו.

אני יוצאת מסעדת בית הקפה,מצמידה את בפאלפון לאוזן בוחרת ללכת ברגל,יש הפתעות בחיים,וזו אחת מהם אני יכולה לקחת אטובוס אבל אולי היום אהיה שונה,אהיה יוזמת אולי זה יכניס בי מוטיבציה לרדת במשקל לא לאכול שוקולד ולהיות בריאה..כל שבוע אותו משפט,וכל סוף שבוע אותה התודאות.

״שקד?״הקול שלי נשמע עייף אפילו לאוזניים שלי,אני מתגעגעת למיטה,אני רוצה לישון,אני צריכה לישון.

״איפה את?״היא מחזירה שאלה,לא מתעניינת בשלומי אבל זה לא משהו שחדש או שמפריע לי

״באייפל משקיפה על פריז״אני אומרת ושומעת את האנחה שלה
באוזני יש לנו את אותו העומר אבל היא טוענת שלפעמים אני לא מרפה,שאני חייבת לדחוף את הציניות שלי לכל מקום,אני נהנת מהציניות שלי,למעשה אני חושבת שהיא מצחיקה אותי יותר מיתר האנשים

״כל שאלה צריכה להענות בציניות?״

״כל החיים תשאלי את אותה השאלה?״

״טוב עזבי את לא מבינה מה קרה אליאור...״היא מתחילה לספר לי על אחיה הגדול,הוא די נחמד,אבל הם לא הכי מסתדרים,שקד
טוענת שהוא סוג של פדלה ולא עושה כלום בבית,שלהרים את הצלחת לכיור מבחינתו הינה פרוייקט מורכב,אך שהיא מספרת לי על התאונה שהוא עשה אני נבהלת שואלת אם קרה משהו,
היא מרגיעה שהוא בסדר,ורק הרכב יצא בנזק עצום,ומתחילה לספר לי על השיחה מבלב אל לב שניהלו וזה די מוזר לה,הוא
וגם היא לא בני אדם כל כך רגשיים

״זה פאקינג מוזר...״

״את יודעת,יש לו רגש,הוא לא רובוט״

״אף פעם לא נהלנו שיחה עמוקה״

״תמיד יש פעם ראשונה יקירתי״

״יקרתי?מה את סבתא?מה יש לך?״

״מה רע ביקרתי?״

מה טוב ביקרתי?מה נהיית מתורבתת פתאום...״