Big shadow

פרק 9.

פרק 9:מחשבה יוצרת מציאות

המראה משקפת את דמותי,פחות שלוש קילו בערך,חצאית שחורה עד אמצע הירך מעולם לא חבבתי חצאיות אבל זו איכשהו מחמיאה,חולצה אדומה בעלת שרוול קצרצר ושיער לא חלק לא מתולתל משהו שם באמצע לא ממש סגור על עצמו כמו האדם שעליו הוא נמצא-אני

״מה...מ...מה את עושה?״ליאב,אחיין של אמי או במילים אחרות בן דודי מסב את צומת ליבי אליו,בעודו עומד ליד הדלת ובוהה בי מפדרת פודרה על הפנים

״מתאפרת״בחצי גוף אני מסתובבת אליו ושולחת חיוך אל הילד בעל תספרות הפטרייה,אמרתי לאימו שהפקעת שגדלה לו על הראש יצאה מהאופנה אבל היא לא מקשיבה ואיכשהו זה מחמיא ומתוק לליאב אז אני לא משקיעה אנרגיה נוספת בלהסביר לה

״זה נראה כמו מטאטא של בובות״הוא מלמל ואני מגחכת,אמא שלו חולת נקיון לא פלא שהוא מקשר מברשת של איפור לכלי נקיון ומסדר את המגרה שלו בגן בזמן שכולם בחצר

״זה גם מטאטא ילדים״אני פותחת את עיני ומתקרבת עליו במבט מאיים,שהוא צורח מילים כמו נקיון,לא נקי,מלוכלך,וקורא לפודרה אבק.הוא נדחף קצת אחורה ואני מקרבת את המברשת אליו,למרות הצעקות שלו והבקשות להפסיק אני יודעת שהוא נהנה בדיוק כמו בכל הפעמיים שאני מדגדגת אותו עד שנמאס לי

״מה קורה פה?״זיו מציץ מכניסת החדר ואני משחררת לחופשי את ליאב שמתגרה במזלו ומזמר שלא הצלחתי לשים עליו את אבק המוזר שנקרא למעשה איפור

״ליאב אמא מחכה לך...תמלט על נפשך ילדון״זיו מלמל ומתקדם לחדרו בחצי חיוך ומבט מסוקרן

״בייייייי״ליאב צועק ורקיעות רגליו נשמעות גם שהוא מתרחק אני מצחצחקת ומכניסה עגיל פנינה ראשון לחור אוזן ימין והשניה באוזן שמאל,מחייכת למראה,להשתקפות ויוצאת מהחדר

״לאין אחותי?״

״לנשום את אוויר העולם״

״בשבילו התאפרת?״

״בשביל עצמי״

״וואלה״

״הבנתי שזה עושה לי טוב...למה יש בעיה?״

״חלילה בעיה,רק תשמרי על עצמך טוב?״

״טוב...עוד משהו?״

״אם מישהו אומר שהוא יביא לך סוכריה אם תלכי איתו
אל תקשיבי לו סביר להניח שכונותיו לא טובות״

״מה?״

״אה...כלום..כתבה פה מעסיקה אותי״הוא עונה ואני לא מצליחה להוריד את החיוך מהפנים,אולי זה ישמע אדיוטי ושטיחי אבל הקילוגרמים שעזבו גרמו במעט לחיוך לחזור

״תשמרי על החיוך הזה״הוא מלמל ואני מגלגלת עיניים מתקדמת אל עבר דלת הבית,מביטה שוב במראה,נושמת נושמת ויוצאת