יום למחרת:
נאמג'ון מתקשר לשירן
"איפה את?"
"בבית למה?"
תרדי אני פה למטה אני צריך להביא לך משהו"
"מה זה?"
"תירדי זה הפתעה"
"טוב ביי "
שירן ניתקה את השיחה היא החליפה בגדים,היא לא רצתה שהוא יראה אותה לא במיטבה ציחצחה שייניים וירדה למטה.
בלובי היא פגשה את המלצר היא התחננה שהוא לא יעצור אותה,"היי"
לא התייחסתי אליו והלכתי במהירות
הוא חסם אותי ולא הביא לי לעבור "נוו אני ממהרת"אמרתי בלחץ"אני צריך לדבר איתך כמה שניות " אמר השני"טוב זריז נו אני ממהרת" אמרתי בחיפזון"תקשיבי את לא צריכה להתבייש בגלל המקרה של פעם שעברה".
"רגע... אתה בא להגיד שאני צריכה להתבייש ממה בדיוק....?אמרה בביטחון לא רוצה לצאת פדחנית.נאמגון תהה מה לוקח לה כל כך הרבה זמן לרדת והחליט לעלות לבדוק מה קורה,הוא נכנס לכניסה לבית המלון וראה את שירן מדברת עם בחור גבוהה.
נאמגון התקרב כדי לשמוע על מה הם מדברים."אני באמת מצטער שהפלתי לך את המגבת ו... אני מצטער ,אבל יש לך גוף יפה שאת לא צריכה להתבייש בו"
שירן לא הספיקה לדבר כשנאמג'ון התפרץ לשיחה "שמעתי נכון,אתה ראית את החברה שלי עירומה ואתה עוד מעזז להחמיא לה!!!??!!"התחיל לצעוק בשיגעון "בייב זה לא מה שקרה תקשיב שנייה" אמרה שירן בקול נלחץ
"להקשיב למה?!!!, כבר שמעתי את מה שהייתי צריך לשמוע....!!!צעק נאמגון.
"תקשיב יש פה אי הבנה!"התערב המלצר,"איזה אי הבנה בדיוק ,שאיזה פאקינג גבר מוריד לי לחברה שלייי!! את המגבת ושמשאיר אותה עירומה???!"
שירן פרצה בבכי ולא יכלה יותר ורצה הביתה.
נאמג'ון שם לב ורץ אחרייה בניסיון לתפוס אותה אבל היא כבר נעלה את הבית ולא רצתה לפתוח לו,נאמג'ון התייאש וחזר הביתה עצבני.
שוגה שראה אותו עצבני שאל אותו אם קרה משהו,אבל הוא לא התייחס אליו ונעל את הדלת של החדר אחריו
"היונג תפתח את הדלת " צעק אליו שוגה מעבר לדלת"אין לי כוח אני הולך לישון"
אמר כדי שיעזוב אותו במנוחה,שוגה ויתר והלך.
ככל שהוא ניסה להבין הוא לא הצליח לשכוח את מה שהמלצר אמר לשירן,מה נראה לו בכלל חשב לעצמו מי הוא שידבר ככה על חברה שלי ,חשב לעצמו והתעצבן.יום למחרת
שירן לא יצאה מהחדר שלה ולא רצתה לראות אף אחד. הטלפון שלה מכובה מאתמול והחדר שלה היה נעול כך שאף אחד לא נכנס לראות מה מצבה."אוני את ערה?,בבקשה תפתחי את הדלת נוו אני מתחננת.
שירן קמה מהצעקות של מזל ואיה שלא הבינו למה היא מסתגרת בחדר, היא החליטה לספר להם .
היא קמה ופתחה להם את החדר וחזרה למיטה ,היא הייתה נראית חיוורת ועייניה היט נפוחות כי בכתה כל הלילה."את רוצה לספר לנו מה קרה?שאלו אותה.
שירן התחילה לספר להם ובסוף הם ניחמו אותה"את צריכה ללכת להסביר לו הוא הבין לא נכון,"אמרה מזל"אני יודעת אבל אתמול הוא עיצבן אותי שאפילו לא היה לי כוח להסביר מרוב שהוא רק האשים ולא ניסה להבין"
*צלצול טלפון*
עלתה המחשבה לענות או לא לענות?אהבתם את הפרק?
אל תשכחו להצביע ולהגיב
אוהבת אותכםם
YOU ARE READING
BTS! When We Met[בהקפאה]
Fanfictionאני שירן וחברה מזל טסות לקוריאה שאנחנו מגיעות לשם מתחיל לנו שם כל האקשן🙊 זאת הפעם הראשונה שלנו אז תגידו לנו מה דעתכם👌 (18+) יהיו הרבה תכנים מינים ושפה גסה! *זה הסיפור הראשון שלנו אז תהיו עדינים ותהיו אמיתים ותגידו לנו מה דעתכם*