BTS! When We Met[בהקפאה]

פרק21:

אחרי הרבה זמן שלא❤
שקלתי הרבה אם למחוק
את זה או לא בכל מקרה תהנו

קוקי חייג אל השני,
"הלו"
"הלו,גאנגקוק מה קורה?"
"בסדר ואיתך?"
"סבבה,קרה משהו?"
"לא,רציתי לשאול אותך אם אתה רוצה לצאת לאכול איתי רק אני ואתה?"
"סבבה,אני אתארגן"
"טוב,אני אשלח לך את המיקום ואת השעה"
"טוב ביי"אמר גימין וגם גאנגקוק השיב לו בחזרה.

מזל וגאנגקוק שלחו להם את המקום והשעה ,"טוב עכשיו נותר רק נותר לראות מה יהיה"אמר מזל נשקה לשפתיו "טוב אני צריכה להתארגן יש לי היום דייט אמרה בחיוך,ג'אנגקוק תפס אותה מהמותניים והחל לנשק אותה נשיקה אגרסיבית מלאת תשוקה שתיהם נלחמו אך לבסוף השני ניצח,הם התנשמו ולקחו אוייר לנשימה,"אני אתקשר אלייך"אמר והלך עם חיוך מרוצה.

השעה הגיעה דניאלה ומזל ירדו אמרו לבנות שהן יחזרו עוד מעט, ויצאו מהבית הן הגיעו למסעדה והן ראו שם את גאנגקוק וגימין הן אמרו להם שלום והם השיבו בחזרה שלום.

דניאלה הייתה בשוק ומזל שיחקה אותה מופתעת דניאלה שאלה אותם "מה אתם עושים כאן?"
"באנו לאכול,ואתן?"
"גם"
הם הזמינו לאכול אך קוקי ומזל לא,הם קמו דניאלה שאלה "לאן?" מזל השיבה"עוד מעט נחזור אל תדאגי אני עם קוקי" דניאלה אמרה "טוב אבל אל תגרמי לי לדאוג" מזל השיבה"טוב"

קוקי ומזל יצאו אך גימין ודניאלה נשארו במסעדה גימין שאל את דניאלה "את אוהבת את הלהקה שלנו או אוהבת קייפופ?"
דניאלה השיבה"לא,אני לא אוהבת קייפופ ואני שמעתי על הלהקה שלכם דרך מזל היא מעריצה שלכם"
גימין ענה בחצי חיוך "אה"
"דניאלה,תגידי בת כמה את?"
"אני בת 18ואתה?"
"אני..?"שאל מופתע "אתה רואה פה עוד מישהו?!!"אמרה דניאלה
"חחח אני בן 20" דניאלה אמרה מופתעת "באמתתת?!?"
"כן למה את כל כך מופתעת?"
"חשבתי אתה לומד בתיכון"
"חחח מצחיקה אני לא לומד בתיכון"
הם המשיכו לאכול עד שדניאלה שאלה את גימין"גימין,למה אתה אוכל רק ירקות?"
גימין חשש לענות לה על השאלה אז הוא אמר לה "אני מתאמן" דניאלה חייכה ואמרה"באמת ,זה בטח קשה,או שאתה רץ כל בוקר ואז חוזר הביתה ואוכל ירקות ?"
גימין אמר לה"זה קצת קשה"
דניאלה לא הבינה נכון למה שגימין מתכוון, וחשבה שהוא מתאמן רק בגלל שגימין צריך להיות בכושר הרי הוא איידול,אך למעשה הוא בדיאטה רק מפני שהוא לא שלם עם עצמו

גימין הוריד את חייכו אחרי השאלה הזאת.
הם סיימו לאכול שילמו על הארוחה ויצאו לעשות סיבוב גימין שלח הודעה לקוקי "אנחנו לא במסעדה כשתגיעו הביתה תודיעו לי" .
גימין לא יכל לעמוד ביופיה של דניאלה והסתקרן הוא רצה לדעת עליה הכל.
"דניאלה כמה אתם במשפחה?"
"אנחנו 4ואתם?"
"במשפחה שלי אנחנו גם 4 "
"באמתת"דניאלה שאלה
"כן"
הם התישבו בספסל והתחילו לדבר דניאלה שאלה את גימין "כשלמדת בבית הספר איך היה לך ?"
גימין התחיל להוציא דמעות כי זה נושא רגיש וזה עד עכשיו רודף אחריו דניאלה אמרה"אמרתי משהו שלא הייתי צריכה להגיד,אל תענה אל זה אתה לא צריך"וחיבקה אותו חיבוק חזק עד שהוא הפסיק לבכות" ואמר"אני אספר לך באיזה יום עכשיו זה לא רגע מתאים מצטער"
"אין לך על מה להצטער אתה בכלל לא חייב לספר לי אלו החיים שלך"
לגימין עלה חיוך והוא הרגיש טוב יותר.
גימין ניגב את פניו ושאל את דניאלה "איך היה לך בתיכון?"
דניאלה רצתה לבכות אך היא עמדה בזה ואמרה"בתיכון הייתי ילדה ביישנית,חבורת בנות מקובלות היו מתעללות בי כל הזמן.
"למה אם אפשר לדעת,את לא חייבת לספר לי"אמר
*פלאשבק*
"דניאלה!" צעק לה אלאור והתקדם לעברה,דניאלה לא התייחסה כי היא ידעה שהוא מאוהב בה ,הרי מי לא היא הייתה הילדה הכי יפה בשכבה"יאא!!"צעק בחוזקה ועצר אותה,את האמת גל היא אהבה אותו אבל היא פחדה.
"למה את מתחמקת ממני"הוא אמר במבט עצוב,"אני בדרך לכיתה אני בסוף עוד אאחר"תירצה לו"אני צריך להגיד לך משהו תחכי לי באולם ספורט בסוף היום"אמר לה ורץ חזרה לכיתה כי לא רצה לקבל לא כתשובה.
בסוף היום של הלימודים דניאלה חיכתה לאלאור,"בההה" קפץ אלאור מאחורה וצחק למראה המבוהל שלה"יאא!,הבהלת אותי"
אמרה"טוב קיצר תגיע לעניין"אמרה מנסה לזרז את האחר "אממ.טוב אל תלחיצי אותי"אמר בלחץ לא יודע איך להתחיל"דניאלה,אני..אוהב אותך"אמר משפיל את מבטו,דניאלה לא ידעה איך להגיד לאחר שהיא לא בקטע שלו"אלאור,אני מצטערת אבל אני לא מרגישה כמוך,אני אלך עכשיו"אמרה והלכה השאירה את האחר פגוע,אלאור ישב לבד וחשב על הדחייה והתחיל להתעצבן
'זהו ממחר היא תתחנן לזה שאני ארחם עלייה' אמר וקם התחיל ללכת לבית.
יום למחרת הוא התחיל למרר לה את החיים בדרכים שונות ואחת מהבנות המקובלות שאהבה אותו התחילה להתעלל בדניאלה וגם חברותיה עד שנמאס לה ובגללו היא עזבה את הבית ספר ופרשה מהלימודים.
*סוף פלאשבק*
גימין לא ידע איך להגיב והיה המום,ורק חיבק את דניאלה בחוזקה,דניאלה התנחמה בחיבוק שלו וחיבקה אותו בחזרה ,היא הרגישה איך הלב של גימין פעם בחוזקה והאדימה במהרה.
הם התנתקו מהחיבוק גימין ראה שדניאלה אדימה ושאל אותה "את בסדר?" "אני...בסדר"אמרה הם התסתכלו אחד על השנייה כמה דקות עד שהוא הטיח את שפתיו על שפתייה דניאלה הייתה המומה אבל בשניות זרמה איתו נשיקה אגרסיבית בה גימין הוביל דניאלה גנחה ומההלם היא הפסיקה,"סליחה" גימין אמר אחרי שהבין שעשה זאת ללא רשותה,דניאלה לא ידעה מה לעשות,הבטן התהפכה לה והיא ישר ידעה שהיא התאהבה בו"זה בסדר זאת גם אשמתי שהתרתי לך"אמרה מסמיקה "את לא כועסת"שאל מודאג כי רגע שפנייה אדומות והחליט החלטה"דניאלה אני צריך להגיד לך משהו"הלב שלו דפק בחוזקה,"אני התאהבתי בך מהרגע הראשון שראיתי אותך בוכה ואמרתי שאני רוצה להיות איתך לא משנה מה"אחרי נאומו דניאלה השפילה מבטה"גימין ...אני"הוא עצר אותה ואמר"את לא חייבת לענות לי אני רק רציצי להתוודות ע..."הוא לא הפסיק לענות ודניאלה נישקה אותו הפעם נשיקה איטית ומלאת האהבה,הם התנתקו מהנשיקה"אז מה זה אומר"ג'ימין שאל"לא יודעת תגיד לי אתה"אמרה בגיחוח,"אנחנו זוג"השיב לה גימין בחיוך,והם התנשקו שוב. הם חזרו הביתה וגימין ליווה אותה.

--------

"אז לאן הולכים?"שאלה מזל ,קוקי חייך ןאמר"הפתעה"

הם הגיעו למקום וקוקי כיסה לה את העייניה והוביל אותה,הם המשיכו עד שהוא עצר ,הוא הוריד את ידיו "וואו"מזל אמרה בהתרגשות מתפעלת מהנוף "תמיד שהייתי לחוץ מהחזרות ומכל דבר הייתי בא לפה בשביל להרגע"הוא אמר מזל הביטה בעייניו של קוקי "איך יש לי חבר כזה חתיך ,אכפתי,ודואג"אמרה ,קוקי הסמיק למשמע דברייה של מזל "ואך יש לי חברה כזאת חמודהה!!"אמר בחמידות ונישק את מזל נשיקה ללא מלחמה נשיקה איטית ואוהבת,הם התהלכו על שפת חוף הים יחפים ושלובי ידיים והספיקו לדבר על הרבה אחד על השני .