בוסטון/BOSTON פרק 2

176 16 0
                                    

פשטתי מעלי את הג'קט שהספיק להתרטב פעם שניה בלילה אחד.
זרקתי אותו על ריצפת החדר שלי ומייד פשטתי את כל שאר הבגדים כאשר
נשארתי רק עם תחתון וחזיה.
הרגשתי קור עוטף את כולי ורצתי לחדר האמבטיה הפרטי שלי.
דודיי הם לא עשירים, אבל יש להם מספיק כסף בשביל חדרי אמבטיה פרטית לכל חדר
כמעט בבית.
פתחתי את ברז המים ובזמן הזה פשטתי גם את החזיה והתחתון ונכנסתי לבפנים.
הרגשתי איך המים עוברים דרך הגוף שלי אל ריצפת האמבט.
ההרגשה הייתה נעימה ביום חורפי כזה.
לאחר שהייתי לפחות כחצי שעה מתחת למים, הורדתי את הידית של הברז למטה והזרם
הופסק בין רגע.
לקחתי את המגבת שתלויה על הדלת וליפפתי את השיער בתוכה, לקחתי את המגבת השניה שהייתה תלויה
על הדלת וכיסיתי את גופי במגבת שזה היה נראה כמו שמלה בלי כתפיות.
חזרתי אל חדרי ולבשתי את הפיג'מת החורף אהובה עלי שקניתי אותה עוד שגרתי בישראל.
שמתי את המגבות בסל הכביסה שהיה לי בחדר וגם את הבגדים שפשטתי קודם לכן.
נכנסתי למיטה שמתי את הפלאפון במטען ונרדמתי.

התעוררתי למחרת מהשעון המעורר הארור, התמתחתי לשידה שעליה היה מונח הפלאפון שלי.
ניתקתי אותו מהמטען וכיביתי את השעון המעורר והיד שלי נפלה לצדי יחד עם הפלאפון.
הרגשתי חוסר כוח מוחלט לקום ולהתעורר, אך לא הייתה לי ברירה אז אזרתי את כל הכוחות
שאגרתי במשך הלילה וקמתי מהמיטה.
הלכתי הישר לחדר האמבטיה, נראתי נורא - השיער שלי היה מנופח ומבולגן.
לא העזתי לסרק אותו שלא יתנפח יותר אז העברתי את ידי בשערי כמו מסרק וניסיתי לסדר אותו, עם הצלחה.
אספתי את השיער לקוקו נמוך והחלתי בטיפוח שיניי, בדיוק שרציתי להוציא מעט משחת שיינים בשביל לשים על
מברשת השיינים, לא יצא כלום.
זרקתי את המשחת שיינים לפח והלכתי לחדר האמבט של דודיי, שמתי מעט מהמשחה שלהם על המברשת שלי ובדרכי חזרה לחדר האמבט שלי
שמעתי קול מוכר מכיוון הסלון, אך לא הצלחתי לזהות אותו.
מיהרתי לחדר האמבטיה שלי כשסיימתי להתארגן ירדתי לסלון.
הופתעתי לגלות שמתיו, הבחור מהבר יושב יחד עם דודה שרה ודוד טיילור בסלון ומשוחח איתם.
הייתי מעט מופתעת לגלות זאת, אבל הייתי בטוחה שהוא לא יזכור אותי אז פשוט חציתי את הסלון הישר למטבח
עם אמירת ''בוקר טוב'' ליושבים בסלון.
כשהגעתי למטבח היו מוכנים על השייש פנקייקים ששרה הכינה, אשתו של טיילור, אחיו של אבי.
היא מכינה אותם כמעט כל בוקר, רק כי טיילור כל כך אוהב אותם.
הוא די מכור, אני חושבת שצריך לאסור אותו על אכילת יתר של פנקיקים.
הוצאתי מהמקרר חלב ומזגתי אל תוך כוס הזכוכית שלקחתי מהארון.
שמתי על הצלחת 3 פנקיקים, החזרתי את קרטון החלב למקרר לקחתי את כוס החלב יחד עם צלחת הפנקייקים,
לכיוון השולחן והתיישבתי לאכול.
הפנקייקים הריחו מצוין וחיסלתי אותם תוך כמה דקות.
שמתי את הכלים המלוכלכים בכיור והלכתי לכיון הסלון.
הם שלושתם עוד ישבו בסלון.
''אני יכולה להצטרף?'' שאלתי.
יש לי עוד כמה דקות עד שאצטרך ללכת.
אני וסמנתה קבענו עוד בשבוע שעבר שניפגש היום לארוחת בוקר, לא דיברנו
המון זמן על מה שהולך בחיים שלנו, ואולי היא סוף סוף תספר לי את העניין עם ג'יימס.
''כמובן, תצטרפי אלינו'' טפחה שרה על מושב הספה ליידה.
התיישבתי לייד שרה, מול מתיו.
''אני זוכר אותך'' הצביע מתיו עלי.
''אתה מכיר אותה?'' שאל טיילור.
''כן. נפגשנו אתמול כשבאתי להתרענן בפאב קצת לאחר שחזרתי הביתה.'' הסביר מתיו.
איך אתה מכיר את דודים שלי?'' שאלתי.
''דוד שלך היה המפקד שלי בצבא''
''טיילור? היית איש צבא?'' שאלתי מופתעת.
''כמובן. שירתתי את המדינה כ10 שנה עד שפגשתי את שרה.''
הם חייכו אחד לשניה וטיילור המשיך ''שרה היא הדבר הכי טוב שקרה לי''
זה נחמד שהוא פגש את אהבת חייו ובשבילה עזב קריירה שלמה בצבא.
לפתע נשלחה אלי הודעת טקסט ''אני יוצאת, ניפגש בעוד כחצי שעה בבית הקפה''
ההודעה הייתה מסמנתה.
''אני צריכה ללכת. היה נחמד לפגוש אותך שוב מתיו.''

החנתי את המכונית ממש מול בית הקפה את הרישיון עשיתי לפני שנתיים בפעם האחרונה שבאנו לבקר.
ההורים שלי שאלו בשביל מה אני צריכה רישיון אמריקאי, אמרתי להם למקרה שארצה לגור כאן יום
אחד, ושיהיה על זה וי.
ראיתי דרך חלון הראווה שסמנתה כבר במקום הקבוע שלנו. סמנתה גדולה ממני בשנה אחת, אז הרגשנו מקורבות.
הרגשנו שבגלל הגיל שלנו, והבגרות הבלתי צפויה מצדיי שנינו שאנחנו יכולות
לסמוך אחת על השניה בכל דבר.
אך לאחרונה משהו השתנה, היא כבר פחות מספרת מה עובר עליה.
נכנסתי לבית הקפה ופניתי ישר אל סמנתה.
התיישבתי מולה.
היא ישר החלה לבכות, הבנתי שזה כנראה קשור בג'יימס.
''מה קרה?'' שאלתי בזמן שקמתי והתיישבתי ליידה וחיבקתי אותה.
למרות שידעתי שלה ולג'יימס יש משהו, החלטתי שלא לומר על זה שאני יודעת.
והיא סיפרה לי הכל מהתחלה, איך היא וג'יימס התקרבו ולאחר מכן שהיא גילתה שהוא נשוי.
''ומה אתם עושים עם זה עכשיו?'' אם ג'יימס נשוי, זה בגידה באישתו.
הוא אולי יכול להיות עם שתי נשים בו זמנית, אבל זה לא פייר לאף אחת מהן.
''הוא אמר שהוא רוצה להפרד ממנה, הם נשאו בגלל שלה אין אזרחות, אבל לאחר שנה הם התאהבו
והחליטו להשאר יחד. ואז הוא פגש אותי, והתאהבנו.. התאהבנו כל כך נט'' הסבירה סמנתה.
''למה הוא לא נפרד ממנה עכשיו?'' זה לא היה מובן.
אם הוא אוהב את סמנתה, ולא אוהב את אישתו, זו לא אמורה להיות בעיה אלא אם כן הוא עדיין אוהב את אישתו.
''היא בהריון'' הייתי קצת בתהדמה והיא המשיכה ''הוא לא רוצה להפרד ממנה כי הוא מפחד שהיא תיקח את הילד''
זה הגיוני, בנות יכולות להיות כלבות אמיתיות כשזה נוגע ללב שלהן.
''הוא נפרד ממני'' היא סיימה לפרוק במילים.
''או סם, אני כל כך מצטערת בשבילך'' אמרתי וחיבקתי אותה.
זה לא היה פייר מצידו של ג'יימס לתת לה להרגיש ככה ואז פשוט לפרק את כל מה שהם בנו.
נכון שאישתו בהריון, אבל הוא יכל לחשוב על זה לפני ולא להכנס בכלל לאהבה אחרת בזמן שהוא נשוי.

BOSTONWhere stories live. Discover now