BOSTON

בוסטון/BOSTON פרק 5

החנתי את המכונית לצד המדרכה שקרובה לביתו של אמט.
היו מלא מכוניות שחנו ממול לביתו ועל המדרכה.
יצאנו מהמכונית והמוזיקה הייתה נורא חזקה, יש לו בית במיקום טוב.
זאת אומרת, הבית של השכנים שהכי קרוב לכאן זה במורד הכביש.
ככה שאפשר לעשות המון רעש.
נכנסנו פנימה וסמנתה ישר לקחה את מתיו לכיוון הספות ואני העדפתי ללכת לחפש לי משהו קל לשתות.
הלכתי אל המטבח ואמט היה שם, בדיוק מזג לעצמו משקה.
''היי אמט'' חייכתי.
''היי, מה את לבד?'' שאל.
''סמנתה כאן עם מישהו שהכרתי לה'' אמרתי.
''נחמד'' אמר.
פתחתי את המקרר והוצאתי קולה.
''שוב ילדה טובה?'' גיחך.
''תמיד. מה ההורים שוב נסעו לח''ול?'' שאלתי.
''כן'' השיב
אמט תמיד עושה מסיבה כשההורים שלו בח''ול, גם אם אין מה לחגוג.
''ואוו אמט'' הגיח מאחורי אחד מחבריו שעוד לא הכרתי והמשיך ''לא סיפרת לי שיש לך ידידות כאלו יפות''
אמט לא אמר דבר ופשוט חייך, והחבר שלו הושיט את היד ואמר ''נעים מאוד, בן''
''נטלי'' אמרתי בלי ללחוץ את ידו חזרה, הרגשתי לא בנוח בחברתו ואני אפילו לא יודעת למה.
''מה הרצינות הזו?'' שאל וצחק והוריד את ידו לצד גופו.
''היא כזו עם אנשים חדשים'' אמר אמט והוסיף ''כשנפגשנו לראשונה היא אפילו לא אמרה לי שלום''
''זה לא נכון'' אמרתי
אני לא יודעת מאיפה הוא הביא את זה, אני מאוד נחמדה לכולם והכי חברותית שיש.
טוב... שצריך.
''נתראה בהמשך נטלי'' אמר בן והלך למסיבה שמתחוללת מחוץ למטבח.
יצאתי אחריו וחיפשתי את סמנתה ומתיו ומצאתי אותם יושבים על הספה ומדברים.
התיישבתי ליידם ונאנחתי.
''מה הייאוש?'' שאלה אותי סמנתה.
''אני לא יודעת'' השבתי.
''על מה השיחה?'' שאלתי כאילו זה ענייני.
''אני בדיוק מספרת לו שאנחנו עובדות בייחד'' אמרה.
''עדיין?'' שאלתי מופתעת, הייתי בטחה שהיא תתפטר בגלל מה שקרה עם ג'יימס.
''כן עדיין'' רמזה לי דרך צורת הדיבור שלה ששום דבר לא הוזכר בנוגע לג'יימס.
''אוקי. לא אפריע לכם'' אמרתי וקמתי מהספה.
חיפשתי אחר אמט, שהרי הוא היחידי שהכרתי במסיבה הזו חוץ ממתיו וסמנתה.
מצאתי אותו עם חברים והחלטתי להיות איתם.
''שמעת שקרוליין נפרדה מטים?'' שאל אחד החברים את אמט.
''באמת?'' שאל מופתע.
''היי, מי זו קרוליין?'' הצטרפתי לשיחה שלהם ללא הזמנה.
''אקסית של טים מסתבר'' צחק אמט.
''היי, אני נטלי'' הצגתי את עצמי לחברים של אמט.
''היי נטלי'' אמר אחד החברים שלו והציג את עצמו ''אני ארתור וזה דילן'' אמר והצביע על חבר נוסף ושאל ''מי את?''
''ידידה של אמט מהעבודה'' אמרתי.
''אז את נטלי המפורסמת מהעבודה'' אמר.
''ארתור!'' אמר אמט ונתן לארתור מכה עם הכתף שלו.
''הוא מדבר שטויות'' הוסיף.
''מפורסמת?'' שאלתי.
''אמט לא מפסיק לדבר עליך''  המשיך ארתור.
''מה זאת אומרת?''
התחלתי לחשוד שלאמט יש רגשות אלי.
''נטלי הוא שיכור לגמרי, הוא לא יודע מה הוא אומר'' הסביר אמט.
נתתי לו להתחמק מזה, אבל אני לגמרי אצטרך לשאול אותו לגביי זה ביום אחר.
''תהנו לכם כאן, אני אצא קצת החוצה'' אמרתי.
הלכתי לכיוון הדלת והעברתי מבט במה שמתרחש בספות
נראה שסמנתה ומתיו החלו לשתות.
יצאתי החוצה והאוויר היה מאוד קר, אדי קור יצאו מפי כשנשפתי החוצה.
שפשפתי את היידים שלי זו בזו בניסיון להתחמם וזה לא כל כך הצליח אז הכנסתי
את היידים לתוך הכיסים של המעיל שלי.
''קר אה?'' אמר בן ששוב הגיח מאחורי.
''כן'' השבתי
''מה את עושה כאן בחוץ?'' שאל.
''סתם, מנקה את המחשבות''
''רוצה שאעזור לך בזה?'' שאל והתקרב
''לא אני בסדר'' אמרתי ולקחתי צעד אחורנית ממנו.
''למה לא?'' שאל.
''כי אני בסדר, תודה. אתה יכול לחזור פנימה'' אמרתי.
הוא התקרב אלי יותר והרגשתי את נשיפותיו על פניי
''תתרחק ממני'' אמרתי והדפתי אותו ממני ונכנסתי חזרה אל הבית של אמט ובן הלך אחרי,
ובדיוק שנכנסתי הוא תפס את יידיי ולא הצלחתי להשתחרר מאחיזתו.
והוא פשוט החל לנשק אותי בניגוד לרצוני והרים את ידיו והחזיק בראשי בשתי ידיו.
התחלתי להאבק ''עזוב אותי!'' צעקתי עליו. ניסיתי בכל כוחי לשחרר אותי ממנו, אבל הוא היה חזק ממני.
הרגשתי פתאום משוחררת מאחיזה ובן היה מוטל על ריצפת הבית שראשו מדמם בקצת ומתיו מעליו.
''את בסדר?'' שאל מתיו.
הנהנתי בראשי ''תודה'' מלמלתי בשקט.
''שלא תעז לגעת בה שוב!'' צעק מתיו על בן שניסה להתרומם אך נראה שחטף סחרחורת.
אמט בדיוק הגיע ועזר לבן לקום ''מה קרה?'' שאל בהלם.
''הכל בסדר'' אמר מתיו והביט בי והוסיף ''אנחנו הולכים הביתה''.
סמנתה התקרבה אלינו ושלושתינו צעדנו אל הרכב שלי.
הרגשתי מבויישת.
''את בסדר נט?'' שאלה אותי סמנתה.
''כן'' אמרתי.