stay- Harry fanfic

פרק עשרים ושתיים -דם

רק עוד לחיצה אחרונה, את יכולה לעשות את זה- לידה. הכאב בסופו של יום משתלם, אך לא.... לא אם את לא מחוברת לילד שלך, וכך אני.... מרגישה כמו מישהי שמגדלת ברחמה יצור קטן שהוא לא שלה, סוחבת אותו למישהו אחר שבטח אחרי שהלידה תעבור הוא יינטוש אותי, כי אותי זה בסדר לנטוש. ואז בוקר אחד בהיר שאני בדיוק אהיה באמצע ההנקה של היצור ההוא אני אתעורר על החיים שלי ואבין, אבין שזה היה ניצול. ניצול אחד גדול.

אבל יש שני צדדים למטבע, במקרה שלי... אפילו שלוש. הצד שלי, הצד של הארי, והצד של נייל. וכל אחד מהצדדים לוחץ אחרת. אני רוצה הפלה, הארי... טוב נו הארי לא ממש מדבר על זה ונייל, נייל רוצה את התינוק ולא אכפת לו ממני. לידה, אחרי הלידה האם אני אמצא את עצמי לבד? או שמא עם עזרה, תמיכה ואהבה??? לא. ני לא עוברת את הלידה.

אני עושה הפלה

ופתחתי את עייני בבהלה, ראיתי לנגד עיני דמות, שיפשפתי את עיניי לראות שאני לא הוסה, זו הייתה אמנדה!! תפסתי זזתי קצת הצידה בבמיטה, מפנה לה מקום לידי.

"טוב יאללה צאווו כולם" היא קראה וצחקתי, אחרי שלואי סגר אחריו את הדלת נשארנו רק שתינו....

"אומייגד אמצ׳וק נהייתה לך בטן קטנה!" היא אמרה ושמה יד על הבטן שלי

"אמנדה, אני עושה הפלה..." אמרתי וראיתי שבחוץ כולם מדברים

"אמילי, את בטוחה?" היא שאלה וליטפה את שערי

"כן, אני כן!" אמרתי מעט עצבנית

"אוקיי, בסדר.... אני איתך, הכל טוב.. אני אהיה איתך שתעשי את זה אם תרצי, את תראי... הכל יהיה בסדר" היא אמרה ונשקה למצחי

"תודה, אני ארצה שתהיי איתי" אמרתי והתחלתי לבכות, היא חיבקה אותי יותר חזק "יהיה בסדר" היא לחשה לי.

"אני רוצה שנצא החוצה, נלך לקניון" אמרתי ולאט לאט הדמעות הפסיקו

"בסדר בובי אנחנו כבר נלך" היא אמרה ועזרה לי לקום ולשים נעליים

"לאן זה?" ליאם שאל וכל הבנים חיבקו אותי

"לא עניינכם" אמרתי בציניות

"לא עניינכם, אני פרחהההה" זאין חיקה אותי ונתתי לי סתירה

"אומייגד אני כלכך נעלבתיייי" הוא אמר באותו קול שהוא חיקה אותי מקודם

"בעיה שלך חמודד" אמרתי והבטתי בהארי שצחקק

"היא חושבת שאני חמודדדד" זאין אמר וכולנו צחקנו

"אמילי, לאן את הולכת??" נייל אמר בפרצוף מודאג

"נייל, אני עושה את ההפלה אם תרצה או לא" אמרתי והבטתי בנטלי שדיברה בטלפון

"לאן זה?" הארי שאל וגרם לחיוך לעלות על פניי

"וואי נו לקניון רדו ממני " אמרתי וכולם צחקו

יצאנו מהבית חולים, אני ואמנדה והתקדמנו לכיוון הקניון שלפתע אצו אלינו מלא צלמים ומעריצים

"אז אמילי, למה היית בבית חולים??" שאלו כולם והבטתי באמנדה שואלת עם העיניים 'איך הם יודעים' היא בהתה בידי, הסתכלתי לשם גם אני וראיתי, צמיד בית חולים... אני ואמנדה המשכנו ללכת והגענו לקניון... נכנסנו לכמה חנויות וקנינו בגדים, התיישבנו בבית קפה קטן.

"אמנדה?" שאלתי והבטתי בה במבט מלא תקווה

"כן בובי?" היא שאלה ולקחה עוד לגימה מהקפה שלה

"אמנדה, זה בסדר שיורד לי מלא דם?" שאלתי לחוצה והיא ירקה את הקפה שהיה ל בפה

איך יצא?

שנהב