Make A Wish ○ M.yg

2

עיניה החלו להעצם אך סו יונג אילצה לפקוח אותן שוב ושוב למרות העייפות הכבדה שפקדה עליה.

השעה הייתה כמעט שתיים בלילה ובעוד כארבע שעות היא הייתה צריכה להתחיל להתארגן לקראת יציאתה ללימודים.

סו יונג פיהקה ומתחה את ידיה לאוויר לפני שחזרה לסיים את דבריה האחרונים שנותרו לה.

קצת אחרי השעה שתיים לפנות בוקר, סו יונג נשכבה על הספה, לגמרי סחוטה מעייפות ותוך שניות ספורות מצאה את עצמה שוקעת לתוך שינה שלא נמשכה להרבה זמן.

רעשים חזקים ובלתי נסבלים העירו אותי משנתי, פקחתי את אחת מעיני בקושי רב והצצתי אל עבר השעון המיושן שהיה תלוי על הקיר.

השעה הורתה על ארבע וחצי לפנות בוקר.

שפשפתי את עיני בחוזקה והתיישבתי על הספה, מנסה בכל כוחותיי להבין היכן הרעש הזה מגיע.

בלגנתי את שערי כשאני רוטנת מתחת לנשימותיי ומתפללת שהרעש המציק הזה יפסק ואוכל לחזור לתוך השינה המתוקה שלי.

נעמדתי על שתי רגליי וניסיתי ללכת ביציבות אל החלון הגדול שהיה בסלון, מציצה בין התריסים אל מחוץ לבית, מנסה להבין מי זה שבשעה כזאת החליט שהוא לא ישן כמו כל בן אדם נורמלי ועושה רעש.

הרחובות היו ריקים מאיש ורק האורות היו דלוקים. התרחקתי מהחלון, הולכת אל חדרי כשרעש כמו מוזיקה נשמע בגלים.

נשכבת על המיטה החמה ונכנסת אל מתחת השמיכה , מכסה חזק את אוזני ומתפללת להרדם שוב.

שעה וחצי עברו מבלי שאספיק אפילו למצמץ.

עוד יום שבו בקושי ישנתי,

גופי היה חלש והשקיות שהקיפו את עיני גרמו לי להראות באופן מחריד.

יצאתי מביתי לאחר שחטפתי משהו קטן לאכול והולכת אל האוניברסיטה שהייתה ממוקמת כמה רחובות מביתי.

עוד יום של לימודים חלף. אני יוצאת מחוץ למבנה הנעים אל תוך המזג האוויר הקפוא.

דוחפת את פניי אל תוך צעיפי ומשפשפת את ידי על מנת לחמם אותם.

השעה הייתה שתיים בצהריים ובדרכי הביתה, קולה של ג'י-וו, חברתי מהלימודים, קראה בשמי מהצד השני של הרחוב.

אני נעצרת במקומי כשידי דחוסות בתוך מעילי, ואני מרימה את ראשי כדי להביט בה טוב יותר.

נופפתי לכיוונה וחיכיתי שהיא תעבור את הכביש.

כשהיא הייתה כבר מספיק קרובה אליי, חיבקתי אותה.

לאחר שפירקנו את החיבוק, היא הכתה בי במרפק ידי והביטה בי עם מבט חמוץ.