Make A Wish ○ M.yg

3

ניגבתי את השולחן עם המטלית הרטובה, מוציאה דרכה את כל עצביי.

תנועות גופי היו מוחצנות ודי הבהילו את העובדת שעבדה איתי, 'סו יונג, מה השולחן המסכן עשה לך?' היא שאלה במעט חשש ושמרה על מרחק קטן ממני, מפחדת שכל רגע אוכל לפגוע בה בטעות.

הוצאתי נשיפה מפי והעברתי את ידי הנקייה בשערי, מזיזה את קצוות השיער שעברו קדימה והסתירו את זווית הראיה שלי.

'השכן החצוף הזה. רק מלחשוב עליו גורם לי לרצות להרוג אותו במו ידי' עניתי בצרחה מחרישה.

היא הסתכלה עלי כשהמגש היה צמוד לגופה הקטן, מתבוננת בי בזהירות ובהפתעה מהתנהגותי.

'דיברתי אליו בנימוס והוא? הדפוק הזה הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח' דיברתי בעצבים.

נשכתי את שפתי, 'למה אני צריכה לגור מול שכן כזה?' מלמלתי בתסכול.

היא טפחה על כתפי, 'סו יונג, תהיי חזקה' היא אמרה בחיוך קטן לפני שחזרה אל עבודתה אל הלקוחות החדשים שנכנסו אל בית קפה.

התבוננתי בה עוזבת אותי לבדי עד שהרגשתי בצל של אדם מאחורי גבי.

'את יכולה להיות קצת בשקט? החרשת לי את האוזניים' הבחור שעמד מאחוריי דיבר כשידיו דחוסות בתוך מעילו.

הסתובבתי אליו עם כל גופי, מביטה בו כשפי נפער ועיני התרחבו כשהבנתי מי זה שעומד מולי.

'אתה' מלמלתי כשהצבעתי אליו כשאני כמעט שומטת את המטלית מידי.

הוא חייך חצי חיוך סורק אותי מכף רגל ועד הראש לפני שמתיישב בשולחן שבדיוק שצחצחתי.

'גם כאן אני צריכה לסבול אותך?' מלמלתי מתחת לשפתי כשאני לא מסירה את מבטי מדמותו שנראה די משועשע מכל המצב.

'את הולכת להמשיך לעמוד או שתקחי ממני הזמנה?' הוא שאל.

איגרפתי את כפות ידי, מתבוננת בו עם עיניים זועמות, מסתובבת חזרה והולכת אל הדלפק, לא טורחת לענות לו.

עצמתי את עיני ולקחתי נשימה עמוקה, ולקחתי את הפנקס שהיה מונח באחת המגירות.

'אל תתפלא אם בטעות אשים לך רעל בפנים', חשבתי לעצמי כשהתקדמתי אל שולחנו בחיוך רחב ומזוייף.

נעמדתי מולו, כשאני מחזיקה ביד אחת עט וביד השניה את הפנקס.

'מה תרצה להזמין?' שאלתי בחיוך מאולץ ובחוסר סבלנות.

הוא הביט אל התפריט שהיה מונח על השולחן, מתרווח על הכסא.

הוא ליקק את שפתיו, 'אני אקח רק קפה' הוא מלמל כשסגר את התפריט בחיפזון והניח אותו על השולחן.