הערס שליי ♥♥

פרק 35

# זהירות- הפרק הזה, הולך להיות די קשה לקריאה. ולכו לקרוא תסיפור שלי אהבה מתעללת.

ומי שקשה לושיידלג, ושייגיד לי. (לאלהפסיק , כיזה סיפור מהמםם!) 

2000 מילים במיוחד בשבילכםםםםם

תוסיפו תסיפור לסיפרייה כדי שתקבלו התראה מתי עולה פרק

פרק ארוך ומותח!!!!!!

תצביעו לפרק ותגיבו!! 

__________________________________________________________________

''מה?מה העונש ? '' אני שואלת בבהלה, לא מבינה מה הולך כאן.

''אנחנו נפשיט אותך, ונעשה לך מקלחת טובה, ולאחר מכן אם הגוף שלך ייעמוד בציפיות הדרושות, נשלח אותך לייצג אותנו'' הם אומרים ואני לא מבינה כלום.

אבל קופאת כשאני נזכרת במה שאמרו, מהה.! להפשיט אותי?!! מקלחת טובה?הגוף שלי?!וואט?!!!

''לייצג איפה?'' אני שואלת בלא הבנהץ

''את תראי. אבל לפני זה את תבואי איתנו ותצפי בבת של הבוס של סובלת, אין לנו זמן לבזבז על שתיכן '' הם אומרים ואני עוצמת את עיני בחוזקה.

אני חולמת. חולמת. חולמת. שום דבר ממה שקורה פה לא הגיוני!

אני צובטת את עצמי כמה וכמה פעמים וממשיך לכאוב לי, ואני ממשיכה לצבוט את עצמי.

לא ייתכן. דיי. זה לא קורה לי.

אני בסך הכול נערה. ילדה אפילו! שרוצה לסיים תיכון בשקט 

עכשיו אני מבינה למה תמיד חפרו לי לא להתעסק , עם אנשים שחזקים ממך.

מטורללים! לך תדע, מההם. ערסים, בירונים, מאפיה, אין לדעת. ולכן עדיף לא להתעסק.

ואני כהרגלי תמיד אתעסק, כי זה האישיות שלי וזה האופי שלי!

ברגע שאני לא פועלת על פי העקרונות שלי, אני מרגישה כאילו רצחתי את עצמי.

לכן אני תמיד פועלת! לא יכולה לראות כשמכאיבים למישהו.

''לא הבנתי כלום. לא מבינה מה הולך פה.'' אני צועקת, ''למה לגרום לי לעבור את כל הסבל הזה? אני בסך הכול נערה שרוצה לסיים תיכון. אני עובדת של האיש שחייב לכם כסף,אני לא קשורה לכאן. ולמען האמת,שיקרתי לכם שאכפת לו ממני כדי להגיע אל אופק. כי אני חייבת לדבר איתו. אבל עכשיו אני מבינה שזה כבר מאוחר מידי...

בקיצור, אני התחייבתי לשלם את הכסף של הבוס שלי. והייתי זקוקה לעוד קצת זמן, ולכן אני כאן. '' אני מסבירה בלית ברירה. אולי הדחלילים המטומטמים האלה ייפנימו ויישחררו אותי

''תקשיבי טוב. '' הם אומרים ומתקדמים לעברי. מרימים אותי , עם ידיהם השריריות, ואני גונחתמרוב כאב.