הערס שליי ♥♥

פרק 34

יש מטרה למטה, כי יש לי עומס.

אחרי שתעברו תמטרה אני אמשיך) ולכו לקרוא תסיפור 'אהבה מתעללת''

תצביעו לפרק

ותגיבו ♥♥♥♥♥♥♥ -1825 מיליםםםםםםםםםםםםםםם וואוו 

___________________________________________________

''זה לא ייתכן! הוא מכיר אותי!!! תנו לי לדבר איתו, אני מתחננת!'' 

אני צורחת בבהלה, מנסה לעכל את מילותיהם בגרוני, הם הולכים לגרום לי לסבול. אבל אני בסך הכול נערה שרוצה לגמור תיכון בשקט. מה עשיתי שנגזר עליי לסבול?! אני פשוט לא מאמינה, איך העזתי להסתכל ככה.

אני פשוט חולת נפש. זה מגיע לי. אני מטומטמת.

איך זה ייתכן שאופק לא מכיר אותי?!!! 

יכול להיות שהוא שיקר?!!!

מה שאומר שלא ייעזור לי לדבר איתו..

אני לא יודעת מה לעשות.

''תשתקי. עכשיו קומי, את הולכת לעבור עינויים קשים'' הם אמרו בקול תקיף, והעיפו לי סטירות חזקות בראשי.

אני מרגישה מינימום כמו בסרט פעולה ואקשן, שרואים כיצד מתייחסים לנחטף ומה עושים לו.

כואב לי. אני אפילו לא יכולה לתאר את תחושת הכאב, הפחד, והיגון שאני מרגישה.

אני מתחילה לבכות, נכון אני נערה חזקה ריגשית. אבל בסך הכול נערה. ואף אחד לא יכול להתמודד עם ביריונים כאלה. חמושים, בעלי שרירים נפוחים, וחזה נפוח.

אני בוכה ללא הפסקה. והם צוחקים. אני פשוט בהלם , עד כמה אנשים יכולים להיות חסרי רגשות?!חסרי לב! אכזרים! אין בעיה, אני אשחק איתם במשחק שלהם.

''תגרמו לי לסבול. קדימה. אני הרי יודעת ששום דבר שאגיד ואעשה לא ייעזור ,

אז יאלה. תפשיטו אותי, תמכרו אותי בפקודת הבוס שלכם אופק ואז תתעללו בי. סבבה?!'' אני צועקת.

והם מופתעים, אבל ממשיכים לצחוק על חשבוני.

אני בדיחה, אני הפאנץ. אלא מה.

''האישה בדרכה אלינו, אז היא תארח לך חברה עד שנתעלל בנערה השנייה.

בינתיים תרגישי בבית '' .'

''אתם מתכוונים, תרגישי במחסן. 

אבל בכל זאת, גם הנערה הזאת, שאתם עומדים להתעלל בה מסכנה. אבל אין לנו מה לעשות בנידון.

הרי הבוס שלכם הורה לכם לפגוע בנו, זה לא אשמתכם.

אבל .. יש לי בקשה אחת קטנה. אל תתעללו בי, תירו בי. '' אני אומרת בקול חלוש , 

''את הילדה הכי מוזרה שראינו אי פעפ, את פיצול אישיות חמור. כל שנייה משנה דעה, כל שנייה מגיבה אחרת, משהו מיוחד את. אבל את צריכה להבין שצריך להעניש אותך, את העזת לשקר לנו שאת מכירה את אדון אופק, ובגלל חטפנו נזיפה. בינתיים תתפללי טוב טוב, אולי התפילה תעזור לך ותינצלי, עד שנחזור.... כי כשנחזור נגרום לך למוות איטי , כואב, ומייסר.'' הם אומרים בקול נוקשה