הערס שליי ♥♥

פרק 45.

נקודת מבט נוי-
זה בטח אופק.
הוא הרי רוצה שאהיה האסירה שלו.

אבל לא.
זה מישהו אחר.
הוא נכנס ומאחוריו חבורה של חיילים עם רובים.

"הביאו את הנערה. " הוא פוקד ודוד של אופק מיד מנסה לברוח.
אבל הוא לא מצליח כי הבחורים רבים מידי.
" מי אתה?" אני שואלת את הבחור עם העינים הירוקות והשיער החום שמביט בי.

"עלי להחזיר אותך אליו"

" לאופק?!"
"כן."
"למה??? כדי ששוב יתנהג חרא?"
"אכפת לו ממך. אם לא היה אכפת לו הוא לא היה נותן לי מה שרציתי."

"מה זאת אומרת?"

"הוא מעולם לא הסכים לתת לי את זה.
אבל קיבלתי את זה.  הייתי בהלם ןזה קרה בזכותך. אני לא יודע מי את ומה את, וכנראה שסבלת ממנו, אבל עלייך לדעת....
הוא דאג שקרה לך משהו. שבדוד פגע בך. הוא חשב שלא יספיק להציל אותך ופנה אלי."
מעולם לא ראיתי אותו ככה"

אני פוערת את עיני. "אז למה הוא יתנהג אלי כך?"

"תחשבי רגע. האם בוא רק היה פוגע בך או גם מגן עלייך?"

"אמממ הוא היה מגן אבל זה לא אומר שאסלח לו"

"באמת? הוא מעולם לא הגן על אף אחד. את בטוחה?"

"כן... הוא הציל אותי כמה פעמים. למרות פךגע בי."

הוא מגחך. "נוי, ביררתי עלייך. אני רוצה שתביני שהוא כזה. הוא רשע אבל זה לא אומר שהוא לא יכול להשתנות, להיות טוב יותר."

"אני לא מאמינה לזה ועדיין לא אסלח לו."

"את לא צריכה לסלוח לו. את צריכה רק להבין שאכפת לו ממך. שהוא הגן עלייך ולא עשה זאת מעולם, שהוא כל רגע מתקשר לבדוק שאת בסדר, שהוא שמע שפגעו בך הוא לא ידע מה לעשות והפיל הכול עלייך. הוא מעולם לא רצה לפגוע בך הןא לא סלח לעצמו."

"אתה מדבר שטויות. אתה בכלל יודע מה הוא עשה?" אני מטיחה בזלזול.

ולפתע שומעת עשרות צלצולים.
"הנה" הוא מגיש לי את הטלפון.
"זוהי ההוכחה. "
מלא הודעות, "הצלת אותה? תגיד לי שהיא בסדר אתן לך מה שתרצה"

אני צוחקת. "כי הוא רוצה את האסירה שלו חזרה."

"לא! כי הוא רוצה לראות שאת בסדר. למה את חושבת שהוא עשה אותך אסירה? למה הוא איים עלייך? כדי לשמור עלייך! מדוד שלו!"

"למה אתה מגן עליו?"

"אני מכיר אותו שנים. אני יודע מה הוא עשה ולמה. דוד שלו היה פוגע בך לולא הוא לא היה עושה כל מה שעשה. הוא לא יכל להגיד לך דבר ואת רק המשכת לחפור לו. אתם לא יכולים לפתוף דף חדש אבל אתם כן יכולים להמשיך הלאה."

"הוא נהנה להשפיל. אין סיכוי."

הוא לוקח את הטלפון.
"אופק?" הוא שם על רמקול.