הערס שליי ♥♥

פרק 3

''חכי'' שמעתי את אופק צועק לי.. אך התעלמתי.. למה הוא חייב להיות כזה ילד חרא?אם הוא היה המורה איך הוא היה מרגיש אם הכיתה הייתה מעליבה אותו ככה?מה הבעיות של הילד הזה?לא מעניין אותי שהוא ביריון,נכון הוא יכול לקרוע אותי לגזרים.. אבל למרות זאת..אני לא אתן לו להרוס את החיים של אחרים

אני אגרום לכך שהוא ייפסיק להיות ביריון אכזרי,וייפסיק להציק לכל העולם!

הוא תפס אותי ולא נתן לי להשתחרר..''אמרתי לך לחכות נכון?מה חשבת שלא אעצור אותך?'' הוא שאל בחיוך מצחקק לו,''מה אתה רוצה?'' שאלתי אותו בעצבים.

''כלום..אני לא רוצה כלום. אני פשוט לא מבין למה ברחת !!!'' הוא שאל בעצבים.''למה ברחתי?איך אתה היית מרגיש אם היית המורה והיו כאלה מעליבים אותך?''שאלתי בתמיהה. ''אני מניח שהייתי קורע אותם,אבל בו זמנית הייתי צוחק עליהם כי אני יודע שאני מלך'' הוא אמר והתחיל לצחוק .''תהיה רציני. למה אתה חייב להיות כזה מגעיל ?? אתה חייב לשלוט בעצמך !!! '' אמרתי והוא התעצבן ''מי את שתגידי לי שאני מגעיל ושאני צריך לשלוט בעצמי?'' תעופי מהעיניים שלי לפני שתחטפי!'' הוא אמר עצבני והלך משם.''חכה ,מה הבעיות שלך!!'' צעקתי לו ורדפתי אחריו.עמדתי לו באמצע הדרך.. ''תעופי אני לא צוחק'' הוא אמר והזיז אותי הצידה.איה.. עשיתי את עצמי כאילו הוא הכאיב לי.. ונפלתי אחורה בכוונה.''אני יודע שאת עושה את זה בכוונה ,עכשיו כדאי לך לעוף מפה לפני שזה בכלל לא יהיה בכוונה'' הוא אמר והלך משם.מה יש לו?חשבתי לעצמי..הלכתי למחששה ,איפה שכל הבנים נמצאים.. חשבתי שאולי הוא שם.''מה את עושה פה ?''אחד מהחבורה שלו צעק לי ,זה שדחף אותי''זה לא עיניינך ,תגיד איפה אופק ?'' שאלתי והוא צחק''מהה קרה התאהבת באופק ? מה זה עיניינך איפה הואא ואל דברי אליי ככה או שתחטפי שמעת ? ''הוא אמר בעצבים ''בואנה יא ערס צעצוע אל תשגע אותי,מה נהיית לי כמו אופק '' אמרתי בעצבים ובאתי ללכת ו''את תשלמי על מה שאמרת לי עכשיו'' הוא אמר עצבני ותפס אותי ''בואו נראה לה מזה'' הוא צעק ועוד כמה ילדים התקרבו אליי והכניסו לי אגרוף חזק .. לפתע שמעתי צעקה ''בואנההה רון אני אפצח אותך עזבו אותה מיד לפני שאני אזיין אתכם גם אתם שי ובן '' שמעתי קול באותו רגע ,ראיתי את אופקלמזלי הם לא עשו לי נזק ,יירד לי קצת דם , החבורה שלו נבהלה ומיד עזבו אותי ,והוא התקרב אליהם והעיף לכל אחד אגרוף חזק,והם נפלו על הרצפה''את בסדר?הוא שאל ,ווהסתכלתי על פניו,הוא רק היה עצבני ,אפילו לא מודאג.גם השאלה שלו הייתה בטון כועס,אבל . בדרך כלל ששואלים את השאלה הזאת זה מתוך דאגה וגם המכות שהחטיף להם וזה היה נראה כאילו מצד אחד הוא כן דואג ומצד שני לא . ''אני בסדר ,זה רק קצת דם'' אמרתי והוא צחק. ''למה באת לפה ולמה הם הרביצו לך ?'' הוא שאל והתחלתי לספר לו ''תראה אני רציתי לדבר איתך אז באתי לכאן וסיפרתי לו גם מה קרה עם הרון הזה שלו מהחבורה שלו ,ואז הוא התעצבן על מה שאמרתי לו והוא ועוד כמה ילדים העיפו לי אגרוף חזק'' אמרתי ואופק צחק .''מה מצחיק?'' שאלתי בעצבים לא מבינה מה מצחיק אותו''את דיברת אל רון ככה וציפית שהוא לא ייעשה לך כלום ?' את לא זוכרת כמה התעצבנתי על איך שדיברת אלייי ? תגידי תודה ,יחסית אליי רון מאוד רחמן''''ואתה לא עשית לי כלוםם !לא הרבצת לי בכלל ,למה?''שאלתי בתמיהה''כי אני לא מרביץ סתם בלי שום פואנטה, אני ארביץ לך כשזה ייגיע לך למרות שטון הדיבור שלך ןהיחס שלך כלפיי דורש שתסבלי'' הוא אמר וצחק והוסיף''אל תדאגי כל עוד לא תעצבני אותי לא אעשה לך כלום'' הוא אמר והלך משם.לפתע שמעתי צעקות.. הסתכלתי לאחור וראיתי....