פרק 21

6.5K 305 16
                                    

שליו

״את באה ללמוד היום?״ שאלתי את קיילי כשקמתי מהמיטה בבית שלה, ״לא״ היא אמרה, ״נו יפה שלי, כולם דואגים לך, דורין משתגעת בלעדייך בבית ספר, עבר חודש, את מפסידה מלא חומר״ אמרתי בדאגה, ״אני אשלים״ היא אמרה, ״את יותר חזקה מזה, אני שאת עוברת תקופה חזקה, אבל אני כאן כדי לעזור לך לקום, לא כדי להשאיר אותך כל יום בבית, תתארגני את הולכת ללמוד״ אמרתי ולקחתי ממנה את השמיכה, ״אתה רע״ היא אמרה כשהיא הסתכלה עליי, ״אם זה מה שיעזור לך לצאת מהדיכאון אני מוכן להיות רע״ אמרתי, ״תתארגני״ הוספתי ויצאתי מהחדר מכין לשנינו משהו לשתות.

קיילי

התלבשתי בחוסר חשק, קורל נמצאת עם אבא אצל משפחה רחוקה שלא ידעתי שקיימת, אני אמרתי להם שאני לא רוצה לבוא כי לא יכלתי לסבול את המרחק משליו, ״חיים יפים שלי״ שליו נישק אותי כנכנסתי למטבח, ״אני לא מדברת איתך״ אמרתי ולקחתי את השוקו שהכין לי, ״וואלה״ הוא אמר, ״מעצבן, רציתי להישאר יום אחרון״ אמרתי, ״כן שמענו על היום אחרון שלך, היום ישנים אצלי אגב״ הוא אמר, ״למה?״ שאלתי, עבר חודש מאז שאמא שלי נפטרה, מאז פיתחתי פחד משינה לבד, קשה לי לישון לבד כי אז באים הסיוטים הקשים ביותר, כאלו שאני מרגישה בהם כלכך לבד שזה הדבר הכי מפחיד שיש, יותר מהמוות אפילו, להיות לבד כל החיים, אבל אז אני קמה מהסיוט ומסתכלת על שליו ומבינה שאני לא לבד ואני בטוחה שיש איתי מישהו ששומר עליי יותר מעל עצמו, ״יאלה נזוז? את רוצה לאכול משהו?״ הוא שאל אותי, ״לא, אני אקנה משהו בבית ספר״ אמרתי, ״יש לך כסף?״ הוא שאל ואני הנהנתי.

נכנסנו לבית ספר וציפיתי שכולם יביטו בי בפרצופים המרחמים שלהם, אבל זה לא קרה ואני כלכך שמחה, מזה הכי פחדתי שפתאום כולם יתחילו לרחם עליי שאין לי אמא הרי זה שהיא הייתה כאן בחודשים האחרונים ממילא, אהבתי את אמא שלי למרות הכל, ואני עדיין אוהבת גם אם היא לא בין החיים, אני בטוחה שהיא שומר עליי, על אבא ועל קורל, אני בטוחה שאם היא הייתה מכירה את שליו היא הייתה מתה עליו! ״חיים שלי, כנסי לשיעור, אם את צריכה משהו תתקשרי או תשלחי הודעה, תתרכזי בשיעורים״ הוא אמר ונישק את ראשי, ״אני אוהבת אותך״ אמרתי, ״גם אני אוהב אותך חיים שלי״ הוא אמר וחיבק אותי ולאחר שהתנתקנו הוא הגיש לי את התיק שלי, ״תראי להם מי הבוס״ הוא חייך וקרץ לי.

שליו

״אה אחי? לא רואים אותך, אני יותר בבית שלך מאשר אתה״ רועי אמר כשהגעתי למחששה, ״היא צריכה אותי יותר״ אמרתי, ״אני יודע, מה איתה?״ הוא שאל, ״על הגבול, לאט לאט״ אמרתי ושאפתי מהסיגריה באיטיות, ״מה איתך ועם אריאל?״ שאלתי, ״מדהים״ הוא מילמל בחיוך, ״לא לפנטז על אחותי לידי ימגעיל״ אמרתי, ״אתה שאלת!״ הוא אמר, ״בסדר, מה אני יודע שזה יזרוק אותך למחשבות עכשיו״ אמרתי, ״שושו!״ שמעתי את קיילי וראיתי אותו מתקדמת אליי, ״מה יש יפה?״ שאלתי, ״קשה לי״ היא אמרה, ״מה קרה? ספרי לי״ אמרתי, ״יש יום הורים, המשפחה שלי מתפרקת, מה יום הורים עכשיו״ היא אמרה בכעס, ״תרגעי חיים שלי, זה רק יום הורים״ אמרתי וחיבקתי אותה, ״אל תשכחי שיש לך אבא מדהים ואחות לא פחות ממושלמת, אז המשפחה שלך לא מתפרקת״ אמרתי, ״אתה צודק״ היא אמרה וניגבה את דמעותיה, ״תמיד תמיד תסתכלי על חצי הכוס המלאה, גם אם היא נראית ריקה לגמרי כרגע, בסדר? מבטיחה לי?״ שאלתי והיא הנהנה, ״יופי, את יכולה לחזור ללמוד או שבא לך לבית?״ שאלתי, ״אני אחזור ללמוד, ותיכנס גם אתה!״ הוא אמרה בכעס, ״אני נכנס עכשיו״ אמרתי בחיוך, ״רועי אתה בא?״ שאלתי, ״כן, אני שנייה מסמס לאריאל״ הוא אמר, ״מאוהב הבחור״ אמרתי לקיילי וחייכתי, ״אבל לא יותר ממני״ לחשתי ונישקתי אותה, החיים מציבים לנו קשיים כדי שנתגבר עליהם ונהיה חזקים יותר לא כדי שנוותר בכזאת קלות.

Shalev in LOVEWhere stories live. Discover now