חיפשתי אותו. והוא פשוט נעלם. כאילו אף פעם לא היה בעולם. ואז מצאתי פתק קטן כחול מונח על השולחן שלי. ידעתי שזה ממנו. אבל הפתק היה ריק, חוץ ממין ציור של כדור הארץ, מלא באנשים. 'מה זה לעזאזל?!' חשבתי. ואז הבנתי שזה בעצם אומר שאני אחת מתוך כולם, שבעולם כולו, יש עוד אנשים כמוני, אני לא צריכה לשקוע ברחמים עצמיים!
המשכתי להגיע לבית הספר באופן קבוע, בחיפוש מתמיד אחר רמזים להימצאותו. אבל אחרי הפתק הכחול, ששמרתי תמיד קרוב אלי, הוא נעלם לגמרי. התנדף. התחלתי לחשוב שאולי הכול היה פרי דמיוני. אבל תמיד היה לי הפתק הכול. תמיד.
YOU ARE READING
הוא
Nouvellesילדה מוגבלת חדשה בחטיבה פוגשת ילד ששינה לה את החיים לנצח... בשביל לדעת איך צריך לקרוא! סיפור בפרקים קצרים, הראשון שלי - מקווה שתאהבו ♥ 9.11: תודה רבה לכן!! בזכותכן הגענו לזכייה במהדורת האספנים בוואטיס 2016!
