פרק 11

172 19 4
                                    

נקודת מבט כללית
לאחר כמה דקות ג'ין נשלח אל יונגי, ג'ימין, ג'אנגקוק, נאמג'ון ואל שני הילדים הנוספים שהתחברו לטאהיונג.

הם עמדו ליד שער בית הספר, הרחק מהמקום הסודי.

ג'ין סיפר להם על כך שטאהיונג נמצא בזכות הוסוק ובזכותו ועל כך שהוא נמצא כעת עם הוסוק וששלומו טוב יותר והוא נרגע.

בזמן הזה הוסוק וטאהיונג הלכו לכיתה, כאשר הם הגיעו הוסוק סימס לג'ין לבוא לכיתה.

ג'ין נכנס לכיתה ונתן חיבוק לטאהיונג לאחר מכן המורה נכנס אל הכיתה וטאהיונג ביקש אישור ללכת הביתה, המורה אישר לו ללכת מכיוון שהבין את מצבו וטאהיונג הבטיח שיגיע מחר אל בית הספר.

טאהיונג הודה למורה על אישורו וניפרד מחבריו- הוסוק וג'ין, יצא מהכיתה לאחר שקד קידה קצרה לתודה למורה ובמסדרון בית הספר ראה את יונגי, ג'ימין, ג'אנגקוק ונאמג'ון.

שני הילדים מהכיתה שקודם לכן חיפשו אותו הלכו עם ג'ין לכיתה ופגשו את טאהיונג שם.

הם כולם רצו אליו לחיבוק חזק, יונגי וג'אנגקוק רצו בו זמנית ריצה מהירה אליו וחיבקו אותו חזק משני צדדיו, התעלמו מהעובדה שהם שונאים אחד את השני, ג'ימין רץ אליו גם כן וחיבק אותו ואת יונגי חיבוק חזק, ונאמג'ון חיבק את כולם ביחד.

דמעותיו של טאהיונג איימו לצאת, אך הוא הבטיח להוסוק שלא יבכה.

הוא הודה לכולם, אך ביקש מהם במבוכה ללכת הביתה והבטיח להם שיפגשו מחר.

לאחר שטאהיונג יצא משטח בית הספר, שמע מישהו מתנשף קלות מאחוריו, הוא הסתובב מעט וראה את ג'אנגקוק.

ג'אנגקוק הביט בטאהיונג, הסתובב מעט ושמע צעקות מכיוון הבניין מאחור, הסתובב חזרה, תפס את ידו של טאהיונג ורץ ריצה מהירה כל כך שטאהיונג כמעט נפל ממנה, אך ג'אנגקוק הבחין בכך שטאהיונג לא בקצבו, לקח אותו אל מאחורי בניין מסויים שיכל להסתיר אותם משער בית הספר.

"אתה רוצה שאסחב אותך על גבי?" שאל ג'אנגקוק.

טאהיונג היה די מבולבל אך עדיין הנהן לשלילה.

ג'אנגקוק אמר "אז לפחות תן לי את ידך".

טאהיונג הנהן לחיוב מרוב בלבול ונתן לו את ידו, הם הגיעו לרחוב מסויים אשר קרוב לביתו של ג'אנגקוק והתיישבו על המדרכה.

"ג'אנגקוק.. למה ברחת מבית הספר?" טאהיונג שאל את ג'אנגקוק, מכיוון שידע שאם הוא רץ כל כך מהר וניסה להתחמק מעייניהם של המורים בבית הספר כנראה שלא היה לו אישור.

"כי.. לא היה לי אישור, אבל רציתי להיות איתך ולדבר איתך.. אתה יודע שיונגי החנון הזה לא היה עושה את אותו דבר." ג'אנגקוק אמר והעלה חצי חיוך על פניו, אך טאהיונג נשאר עם פנים מבולבלות.

החיים לא תמיד משחקים לטובתנוWhere stories live. Discover now