(יש לציין כי היום יום קצר בבית הספר כי זה היום הראשון ללימודים, כלומר – לומדים עם המחנכת שעה ראשונה, שעה שניה ידע עם, הפסקה, שיעור נוסף של ידע עם ואז הולכים הביתה)
נקודת מבט כללית
בעודם יוצאים לכיוון הדלת ג'אנגקוק מוביל, טאהיונג אחריו ויונגי אחרון.
ג'אנגקוק כהרגלו אוהב להציק אז מושך את טאהיונג באגרסיביות וטורק ליונגי את הדלת בפנים, לאחר מכן מתחיל לצחוק ברשעות.
טאהיונג בתגובה "גאנגקוק זה לא יפה, למה עשית זאת..?"
פותח את הדלת, ושואל " יונגי אתה בסדר?"
יונגי עונה "כן.., תודה טאהיונג.. ואתה ג'אנגקוק חכה חכה יא חרא"
הולכים למנהלת, טאהיונג מתיישב מחוץ למשרד כדי שיקראו לו והם נכנסים בחוסר נימוס מוחלט ומתיישבים בפנים, טאהיונג בניגוד למעשיהם, מחכה בחוץ עם פה פעור ולא מבין מה הם עושים.
נקודת מבט של יונגי
המנהלת קוראת לטאהיונג "טאהיונג חמוד הנך מוזמן להיכנס" האמת שאין לי מושג למה הוא התיישב ולמה הוא עם פה פעור אבל שיהיה.
טאהיונג סוגר את פיו ואומר "אוקיי, תודה המנהלת"
לאחר מכן קם, נכנס ועמד מאחורי הכיסא, מחכה לאישור לשבת.
אני חושב שהוא בא מארמון או משהו.. יש לו נימוס כמו שלא ראיתי בחיים שלי..
בכל אופן.. ג'אנגקוק הסתכל עליו וצחק אז הייתי חייב להגיד לו משהו..
"מה אתה צוחק? תלמד מה זה נימוס אידיוט, לא יזיק לך"
ג'אנגקוק לו נשאר שקט וענה לי.. הוא מעצבן, אני שונא אותו "סתום את הפה יא טמבל. אף אחד לא אומר לי מה לעשות ומתי לצחוק. הבנת?! "
המנהלת מתחילה להתעצבן ואומרת
"טאהיונג שב בבקשה."
טאהיונג מתיישב ומשפיל מבט בנימוס. (חשוב לומר שיונגי יושב בצד שמאל, טאהיונג באמצע, גאנגקוק בצד ימין והמנהלת מולם)
"ג'אנגקוק ויונגי תשמרו על הפה או שאתם מורחקים! מה אלו המילים האלה?! אתם השתגעתם ?!"
"ככה מקבלים תלמיד חדש?!"
"ככה יונגי?!"
"ככה גאנגקוק?!"
שנינו בתגובה "סליחה.."
"לא סליחה ולא בטיח! באיזה חוצפה אתם אומרים "אין לי זין להעתיק עכשיו". לסיגי?!
היא המורה שלכם! לא חברה!"
'בתכלס היא צודקת.. אבל למה גם טאהיונג נשלח לפה..?'
YOU ARE READING
החיים לא תמיד משחקים לטובתנו
Aksiבמהלך הסיפור מגלים כמה החיים לא תמיד קלים ולא תותים בקצפת. הדמויות חוות כישלונות, אכזבות, שמחות, רגשות מעורבלים ועוד.. היי אנחנו שתי כותבות, סיפור ראשון שלנו יחד אז נשמח אם תגיבו ותצביעו, מוזמנים לשתף. אוהבות מלא. @MaayanHope
